בלוג

מחרבות וחורבות ברזל, למנחם אב זְכֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ אוֹי הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ אוֹי מֶה הָיָה לָנוּנַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים אוֹיבָּתֵּינוּ לְנָכְרִים אוֹי מֶה

בדרך אמונה בחרתי מאז שאגם ברגר שבה[ואמן שישובו כולם],אני חושבת לעצמי-כמה זה מזכה ומחייב בו זמנית.אם היא עברה את שעברה, ובכול זאת שמך, לא שכחה.ברוחות

מאין יפתח חלונך??? לכל בית אב, הורי קנו תמונת חלון,[לכל בית חלון משלו]של הצייר יעקב קמחי.זו מתנה שאין לה מחיר,לא רק כי הוא צייר מיוחדבאישיותו

איזה חלון תפתחי לאביב   [שימי לב לתמונת החלון למטה…] מחלוני, ניתן ליהנות מ"נוף אורבני":דוודים, גגות, בניינים, רבי קומות, ועוד חלונותומרפסות תלויות וסוכות ובטון אפור,

התמודדות עם פחדי ילדינו [וגם של הילדים שבליבנו😊] אנו נתונים במצב מפחיד שמעולם לא התמודדנו איתו. חוסר שליטה, חוסר אונים, אי וודאות, אמונות ואמון שמתפרקים

הֻתַּר לְפִרְסוּם מִי הֵתִיר אֶת טִפְטוּף הַחֲלָלִים הַמִּצְטַבֵּר לְמֵאָה, שְׁלוֹשָׁה וַחֲמִשִּׁים. בְּיָגוֹן, הַכּוֹחוֹת וְהַמִּלִּים, כָּלִים וְלֹא נִרְאֶה קֵץ, לִימֵי הָרָעָה. וּמִי יְנַחֵם  כְּשֶׁאָבֵל אֲבֵלִים וּמָה

בס"ד עַכְשָׁיו! עַכְשָׁיו, עַכְשָׁיו!  אח שב ואם לא עכשיו, אימתי?! [אבות, א' י"ד] עכשיו! – לכאורה, מילה יומיומית המציינת זמן, אך בצלילי הסטקטו המרעידים את

בס"ד שלושת השבועות. ימי בין המצרים, הנוראים. אתי רוזנצוייג התקופות שהכי באות לי ברע בלוח השנה, הן התקופות האלו: ימי בין המצרים מי"ז בתמוז ועד

חרבות ברזל – שערים של תקווה כי ביחד, בעז"ה, ננצח! שמות לתפילה / לימוד/ זכויות אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם

התמודדות עם שינויים בחג הפסח [ולא רק…] כתיבה: אתי רוזנצוייג עריכה: זיוה דינה כבר משלב הלידה עובר התינוק שינוי עצום ממצב למצב, שינוי ללא בחירה

לפעמים חזות תמימה היא רק תחפושת מוגנות ילדים גם בפורים? כל השנה נושא המוגנות הוא נושא רגיש וטעון עבור חלקנו. "למה גם בפורים צריך לעורר

עולים לכיתה א/ קריאת כיוון ותמי אדלר סדרת עולים כיתה מבית קריאת כיוון ! שלב שלישי : מהגן לכיתה א' עם מחנכת א' מעל חצי

אתי רוזנצוייג- קריאת כיוון, אבחונים , טיפול רגשי MA, הנחית הורים ססדרת וסדנת: "עולים כתה" עם קריאת כיוון, והפעם עם הטייניגרס שלנו