איך “אנשי מקצוע” מתמודדים עם הקורונה – שיתוף אישי [בתנאי שלא תצחקו😊 ולא תשפטו☹]

איך "אנשי מקצוע" מתמודדים עם הקורונה – שיתוף אישי [בתנאי שלא תצחקו😊 ולא תשפטו☹]

גילוי נאות, כמנחת הורים, זה לא יהיה פופולארי, בלשון עדינה

שאכתוב את האמת. כאילו, אצל מנחות הורים, הכול צריך להיות מושלם ונוצץ

שאם לא כן, איך הן מנחות???

אבל “האמת לא תגונה”…

וגם מנחה היא לפני ואחרי הכול, בן אדם.

עם חולשות, חששות וצורך לעבוד על המידות.

כשהתחילה הקורונה, אמרתי בליבי ולליבי [שהרי זה בושה למנחת הורים לאמר את זה בקול]

שאני לא מפחדת מהקורונה, כמו שאני מפחדת מ”הביחדנס” הצפוף – דבוק, כולם עם כולם.

איך נתמודד? איך נסתדר?

היו לי חששות רבים ואולי גם חוסר אמון,

אבל ה’ הטוב שלח ברחמיו כוחות מיוחדים לכולנו, כמשפחה

ונתן לי במתנה, הוכחה כי לכל נסיון כוח ורפואה כפי המידה. בבחינת: “הנותן שלג כצמר”..

כך, ברובד המשפחתי, זכינו לצלוח את התקופה הארוכה על אתגריה ובס”ד לצאת מחושלים, מאוחדים ומחוזקים.

ברמה המקצועית וזה מתחבר לרמה המשפתיתי.

מעניין לראות בדיעבד, כי קרו שני דברים מעניינים:

  1. כל פעם שהייתי בשפל וזקוקה לחיזוק ברובד המשפחתי, יצרתי משהו לעצמי ואח”כ הפצתי ללקוחותי.
  2. מן המיצר קראתי י-ה, היצירות הטובות ביותר, נוצרו בשפל השפל ביותר.

כך, כשהתחיל הגל הראשון, ועלו לי ולאימהות והורים נוספים שאלות ותהיות, שאלתי את עצמי איך אחרים יצליחו להתמודד בלי המודעות והכלים שיש לי? התחברתי, מהחיבור לעצמי, לבתים אחרים ויצרתי, בס”ד, את שו”ת קורונה, שהוא מענה סופר מקצועי של מגוון נשות מקצוע מעולות [עוס”ק, מטפלות משפחתיות , רופאה פסיכיאטרית ועוד]. לחלק מהשאלות ניתנו מספר תשובות מזוויות שונות, התגובות והשינוי שהורים עשו נתנו לי את הכוח בצורה כפולה. גם ישירה, סוג של דלק, וגם כוח עקיף, אם הם הצליחו, גם אני אצליח, בעז”ה.

כך, ביצירת סדרת הקלפים “מנצחים עם הקלף היומי”, שנולדה בכלל מסדרת צדפים שבניתי לעצמי כ”דלק” אישי ואיכותי לשעת חירום. על כל צדף, שברוות הימים השתדרג לקלף, כתבתי לפי סדר האותיות מילים, ערכים ומושגים שיתנו לי כוח לצלוח את האתגרים.

כל פעם שזיהיתי שנפילה מתקרבת אלי, שאלתי את עצמי, באיזה כלי אני ממליצה לעצמי להשתמש. או, אם אמא אחרת היתה מבקשת את עזרתי, מה הייתי מציעה לה….

בנית העוגנים, בהחלט סייעה לכולנו, בעז”ה.

מקווה שה’ הטוב לא יעמידנו בניסיון ובביזיון ונצליח לצלוח את המשכה של התקופה, מתוך התרוממות

“כשהגלים מתרוממים- מתגלים המרוממים”.

2 תגובות
  1. admin הגב

    אתי המקסימה.
    לאחר שעברתי קורונה והייתי במצב לא פשוט בכלל, הגעתי לתובנות ללא מעטפות של חיצוניות , אגו, רושם כלפי משהו …וכו’.
    כעת, כל נשימה ונשימה שאני מוציאה מהגוף ללא מאמץ, רואה ( ללא עיגולים שחורים או סחרחורת שמפילה ), הולכת בכוחות עצמי וכו’ . זה חסד ד’!
    יכולתי לסלוח בקלות בלב שלם על דברים שבימים כתיקונם לא היו באים בחשבון. גם אם הייתי סולחת בתוך ליבי הייתי עדיין פגועה, ובאותם רגעים נשאתי עניי ליושב במרום וביקשתי ממנו, עשה עימי מידה כנגד מידה, לך איתי לפנים משורת הדין, כשם שאני סולחת ל”פלונית” שעשתה לי עוול, ( אתי, שיתפתי אותך על החברה שלקחה לי את העבודה בגנים), סולחת הפעם בלב שלם, ואין לי עליה כלום!!!
    אני זוכרת במעורפל איך הקב”ה הרים אותי לאט לאט ממיטת חוליי. הסטורציה התאזנה , האנטיביוטיקה עזרה להחלמת הריאות . למחרת בבוקר אני רואה צילצול מאותה אחת , אבל לא היו לי כוחות גוף לדבר , וב”ה כשהחלמתי הרמתי טלפון לאותה חברה כדי להוכיח לקב”ה שאני אכן סולחת, באמת מלב נקי , טהור, שלם.
    לדעתי הקורונה היא סוג של זמן לחשבון נפש יקר, לחשב מסלול מחדש , להביט על החיים בצורה שונה , עמוקה יותר , תמימה עם אמונה ותפילה. הקורונה נועדה בעצם לרסן אותנו.
    שנאמין רק בו, שניתן כוחות לילדים שהפקיד בידינו. שנמלא את העולם בטוב ענק כל זמן שאנו על פני האדמה.
    והלוואי שנזכה לעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם. אמן.
    בהערכה
    אביטל

  2. admin הגב

    אביטל יקרה,
    תודה על השיתוף הכנה והמרגש.
    שנזכה לשינויים מתוך בריאות ושמחה
    מעריכה ושיהיה לתועלת הכול
    אתי.

השארת תגובה