כולם עם הפרעת קשב וריכוז…..

כולם עם הפרעת קשב וריכוז.....

האם הקורונה מגדילה ומגבירה הפרעות אלו או שהפכנו אותה ל"פח אשפה"?

בס”ד

כולם עם הפרעת קשב וריכוז…..

בשבועות האחרונים אין יום בלי טלפון המבקש מבדק MOXO

[המבדק המהווה אינדיקציה קדם רפואית  לקושי בתחום הקש”ר].

ולפעמים הרבה יותר מטלפון אחר.

מה קרה בתקופה זו, אני שואלת את עצמי

ועצמי עונה לי שחזרו ללימודים….

שילדים שלא היו רגילים ללמוד תקופה ארוכה מדי

שהתרגלו להתעסק גם עם טכנולוגיה

שיצאו מהרגלי למידה בסיסיים

שקבלו חיזוקים חיוביים על כל מאמצון קטנטון שעשו,

יצאו משגרת לימודים

חוו פחדים, לחצים, חששות, חרדות והפסדים חברתיים , רגשיים, קוגניטיביים וקשביים

שלהם ושל סביבתם הקרובה.

ובדיוק, לכן, לפחות לי, יש אינפלציה ברורה ובהירה של אבחונים טרם זמנם והוספת גורם לחץ למשפחות ולילדים.

ילדים שלא חווים רצף, ביטחון, יציבות וקביעות, מתקשים לתת אמון, אינם יודעים מתי יפסקו הלימודים בפעם הבאה, אינם מתמסרים במלוא כוחם ומפתחים, בעל כורחם ורצונם, התנהגויות הנראות כהפרעת קשב וריכוז.

תסכימו איתי שלא יתכן שיש עליה עצומה כ”כ בתחום זה.

אז מה עושים?

  • מבינים את המצב ונרגעים. כל לחץ תורם לחוסר שקט, חוסר רוגע, קפיציות וחוסר קשב.
  • מחזירים את הרגלי הלמידה לילדנו ולא משנה מה המבנה הלימודי שלהם. השליטה חוזרת אלינו ואנו עושים הכול בשביל לייצב שגרה רגועה, עקבית, יציבה ורציפה.
  • קשב וריכוז הם כמו שריר שניתן לאמן, להפעיל, להאריך ולהעריך. בואו נעשה אימונים לשריר זה ונזכה לפתחו. פעילויות כמו פאזל, משחק קופסה עם התחלה- אמצע -סוף, חוקים וכללים, האזנה לסיפור ממבוגר, פעילות רציפה המחייבת קשב למקור חיצוני, יסייעו בפיתוח וטיפוח שריר זה.
  • מפחיתים זמני מסך התורמים למשוב מיידי, צורת למידה מאוד מסוימת ומאוד שונה מהנדרשת מילדנו. מספקים בקלות וע”פ מחקרים רבים מזיקים מאוד לבעלי הפרעת קשב וריכוז.
  • יושבים עם הילדים ודואגים ל”תלמידאות”. מוודאים שיש להם את הציוד, שהם ממלאים בספרים ובמחברות, שהם מבינים את הנלמד בכיתה, שהם לא צוברים פערים הגורמים להם להתנהל ולהראות כ”בעלי הפרעת קשב וריכוז”.
  • משחזרים איך היה הילד “טרום קורונה”, האם היו תסמינים המעידים על קושי כבר אז? הם היו רמזים לפני גיל 6? האם יש שינויים קיצוניים בתפקוד?
  • רק במידה ואחרי שישה שבועות של תוכנית זאת, עדיין יהיו תלונות/ הארות שמקורן אינו חרדה של הילדים/ הוריהם, רבע, צמא, חוסר שינה, קושי בראיה ושמיעה, או בעיה אחרת, מומלץ לפנות ולאבחן את הקושי. כי להתנהגות זהה גורמים שונים בתכלית, ואין ילד דומה לחברו.

מאחלת לכולנו בהצלחה והרבה נחת

תוכלו לשאול שאלות הקשורות לנושא וצוות קריאת כיוון יסייע לכם, בעז”ה.

תגובה אחת
  1. שרה וילמן הגב

    אתי תודה על המסרים!
    אולי כדאי שתתני דגש לנקודה זו:ומי כמוך יודעת כמה זה קשור לקשו”ר:
    לילדים רבים מאד יש במיוחד לאחרונה חסך משהיה בחוץ (לא בין הבנינים, אלא במרחבים ירוקים/ ליד הים וכדו’)
    גם המעט שהם מקבלים כל שנה-נמנע השנה
    למי שיכולים:קחו את הילדים לירוק עם או בלי כדור ואפנים
    תנו להם לפרוק ולרוץ במרחבים להשתולל על המתקנים
    יש ימים נפלאים בחרף (ואז גם הפריצות במינימום)
    זה ייותר זול מכל האיבחונים והטיפולים ויכול להועיל פלאים

    זה בחינם מנותן מתנות חינם :רק לקחת -(מקסימום תשלום לנסיעה)

    ולילדים בוגרי קורונה שאלו את רופא הילדים על הנחיצות(!) בפעילות גופנית נמרצת למניעת סיבוכים של אחרי!!

השארת תגובה