ימים נוראים וקורונה
עוד פחות משבוע, שנה חדשה מתחילה.
איזו התרגשות, מתח, כמיהה, פחד ושמחה
]וכל אחד יוכל להוסיף את רגשותיו[
בשנה שעברה, לא ידענו מה מצפה לנו כעם, כעולם, מה יתרגש עלינו.
הקורונה תפסה כל אחד ואחת בזווית וצומת שונים.
אך המשותף רב ומאחד. ההתמודדות, האתגר, שימור החיים והשמחה, פרנסה, חינוך
הילדים,
מעסיקים את כולנו.
השנה, "מן המיצר קראתי י'ה" – מקבל משמעות מעמיקה יותר.
גם, התפילה על מלכות ה', תקבל ממד נוסף.
האחריות, לשלום ילדנו, בפרט בימים אלו של פשיטת רגל קולקטיבית
כשאלפי ילדים אינם מוחזקים,
חוזרת אלינו.
דרכים מעשיות להכנה-
א. הכול חוזר הביתה: תכננו את לוח הזמנים בו תוכלו לשבת עם הילדים, לשוחח
איתם על המבנה שיהיה השנה, הכינו אותם רוחנית לחג, זה חשוב פי אלף
מבגדים ומזון גשמי ]לא רעב ללחם ולא צמא למים[.
ב. סוף מעשה בהכנה תחילה כשילד מוכן מראש, כמו מבוגר, הוא חש שליטה,
ביטחון, יציבות וחיים. אנו סתגלנים יותר ממה שאנו חושבים והנפש לומדת
להתאים עצמה. ההכנה לחוסר הוודאות, שגרה לא שגרתית, גמישות ויצירתיות
תלויה בנו. אנו סוכני השינוי. המסרים המילוליים ובעיקר הלא מילוליים יחקקו
ויצרבו בנשמתם הרכה. בואו נחשוב איך אנו רוצים שהתקופה הזאת תיזכר
ונעשה את המיטב להנציח אותה בצורה הטובה שאפשר.
ג. "מוגנות -כי מניעה עדיפה מכול טיפול!" ילדים הולכים לבדם ברחובות,
פוחדים מקורונה….איך לא פוחדים מדברים הרבה יותר מפחידים??? אני לא
מדברת על החום הגדול, שאין לי מושג איך מי שלא חייב ללכת ברחוב, נמצא
שם שעות בבקרים לוהטים. אני מדברת על זהירות מפגיעות. זה זמן נוראי
לניצול ילדים שנמצאים עם עצמם, לבדם. אם הם ברחובות, הם בסיכון. ואם
הם בבית ויש "שכן נחמד" שרוצה "ללמוד איתם" וזה מאוד נוח לנו ההורים
לשחרר, לוותר, לא לשמוע לקול הלב. אנא, עכשיו מוגנות ביתר שאת
"כי מניעה עדיפה מכול טיפול". קבלו בחינם את מדריך המוגנות.
ד. שייכות יוצרת איכות תנו לילדים להיות שותפים להכנות הטכניות. נכון, זה
כפול עבודה, גורר עבודות יזומות, נזקים וזמן. אבל, א. זה מחבר למשפחה
ולבית. ושייכות היא התרופה החזקה מכול ומונעת בעיות רבות. ב. זה מחבר
רוחנית ורגשית לחגים המתקרבים ומחזק את נקודה א' . ג. זה מונע את האתגר
של שיעמום וצורך לצאת החוצה לסכנות שהעולם מציב לנו, כשהקורונה היא
הסכנה הקטנה. אוף, שאני צריכה להתבטא כך, אבל כ"כ הרבה מקרים הזויים
שמגיעים אלי, לא מותירים אדישים אף אחד.:)
ה. אווירה יוצרת חוויה שימו ברקע תפילות של ימים נוראים. מי יגיע לבית הכנסת,
באיזה הרכב, מי ישמע, ומי יתפלל בציבור, בבידוד, בסגר או ביחד. אין לנו מושג.
בואו נכין את הלב, את המוח, את האוזן, את הרגש. אין כמו חיבור לרגש. איך
הרב שך זצ"ל אמר על ילדיו של הרב דויטש שזכה וכולם ממשיכים בדרך
הקדושה, הם ישבו כל שבת ושרו שעות ארוכות זמירות שבת. השייכות,
הקרבה, הרגש, הלב, החוויה- יישארו הרבה אחרי שהקורונה תחלוף, אי"ה.
ו. למידה במרחב הקולי עלולה לגרום לניתוק. לריחוף. לבהיה. לחוסר עניין.
לתחושת תלישות, עייפות וחוסר מוטיבציה. את הגלגל הזה כדאי לעצור בזמן.
נסו לשבת לצד הילדים כשהם מאזינים לשיעורים, לתת להם כרטיס ניהול אישי
עם מדבקות, לתמרץ עם מבצע בו הרווח יהיה זמן איכות עם אחד ההורים,
פעילות מהנה ביחד ולא עוד פרס בשקל.. הסבירו להם את חשיבות הלמידה
גם מרחוק, הפערים שנוצרים והעדר הרגלי הלמידה שעלולים לפגוע בהם. נסו
לשאול אותם ולשמוע מהם מה הכי יעזור להם ללמוד, באיזו דרך, איזה פטנט,
כמה משך הזמן שהם מסוגלים לשמוע ברצף. תתפלאו, אבל הם הכי יודעים
לדייק מה טוב להם. אנחנו צריכים רק להקשיב ולפתוח את הלב.
ז. מותר להרגיש ]כמעט[ הכול תנו לילדים תחושה שאתם מבינים אותם ואת
הקשיים שלהם, אבל אל תוותרו להם. מקסימום, תנסו לחלק את השיעורים
לכמה חלקים, שלחו אותם להתאוורר בפסקי הזמן בין לבין.
ח . תפילה על התפילה – תפילות בימים ה נוראים, הן סוגיה המעסיקה הורים
המתמודדים עם ילדים עם קשיי קריאה/ קשיי קשב וריכוז. השנה, האתגרים
כפולים ומכופלים וחוץ מתפילה יש לנו סוגיות רבות להתעסק בהן. תפילה,
וחיבור אמיתי לה' יתברך זו עבודת הלב הדורשת הכנה, אימון, חיבור, בגרות,
רצון וחינוך. מצרפת, כמידי שנה, את תשובתה המאלפת של הגב' שרה קנופף.
את ההתאמות לשנה מאתגרת זאת, סומכ ת עליכם, שתעשו בעצמכם.
מאחלת לכם, מכל הלב
שנים טובות, טהורות, בריאות ומתוקות
נחת ושלווה,
גאולה שלמה
אתי רוזנצוייג.
