לפעמים חזות תמימה היא רק תחפושת
מוגנות ילדים גם בפורים?
כל השנה נושא המוגנות הוא נושא רגיש וטעון עבור חלקנו. "למה גם בפורים צריך לעורר אותו?" אני כבר "שומעת" קולות כואבים וחרדים מהשטח. מניסיון של שנים קודמות, דווקא האימהות שקבלו את הכלים במועד, שעיבדו את זה בתוכן, שהתמלאו בנינוחות כי "ידע הוא כוח!" הרוויחו בגדול הורות ומוגנות בדרך בטוחה, נעימה, טהורה ורגועה.
המטרה היא לעורר למודעות, לתת כלים ייחודיים לתקופה ואתגריה ולהבין כי אם פורים דורש כל כך הרבה הכנות [שאת חלקן, סליחה, אנו המצאנו לעצמנו] בוודאי נפנה מקום לדברים החשובים ביותר.
אימהות יקרות, אתן אולי עדיין לא במטבח, ממלאות כרוב, מעצבות משלוחי מנות אך אולי ממשיכות להשקיע בתחפושות לילדי החמד, מתמחות בקולינריה וקונות מתנות לשילוב בעיצובי משלוחי המנות … זה לא שיווקי וגם לא נחמד שאני גורמת להסיט את המבט, אך בהחלט אחראי וחשוב!!! הסכמנה איתי שמוגנות ילדים קריטית יותר מסרטים מסולסלים…
בפורים בפרט ובערב פסח בכלל סיכונים עליהם יש לתת את הדעת ולהיערך בהתאם:
מוגנות ילדים- זה לא משחק ילדים! ומניעה עדיפה מכול טיפול!!!
- כולנו עסוקים [הכי כדאי שהילדים ירדו למטה…..[ממש לא!!!]].
כשהילדים יורדים למטה:
- חייבים להיות קבוצה ביחד.
- אסור להשאירם לבד!!!
- צריך למנות תורנות של שומר אחראי.
- יש ללמדם לא לעזור למבוגרים לסחוס סלים, להעלות הביתה, להראות איפה המקלט, חדר הזבל והיכן גרה משפחת כהן.
- נכון, אנו אמונים על חסד אבל לא כשזה כר לניצול ופגיעה [נעזור למי שאבא ואמא אומרים].
- החנויות צפופות ועמוסות. עלינו להכין את ילדנו איך להתמודד ולהגיב כאשר מישהו נצמד אליהם. להכין אותם לאפשרות, לתת להם להבין שזה לא תקין ולתת להם כלים להתמודדות: לצעוק, לצאת משם מיד, להראות לאמא את האיש.
ב. הדלת נפתחת ונסגרת ללא הפסקה – ת”תים, משלוחי מנות, צדקה ומה לא…
אין לפתוח את הדלת לזרים בשום אופן!!!! אל תעלמו במטבח ואל תתעלמו. הרבה יותר חשוב להיות במרכז הבית ולדאוג לשלמות המשפחה.
ושימו לב איך א ו- ב מתחברים. כי אם ההורים עסוקים והדלת נפתחת גם בבית קורים אסונות.
ג. הגבולות בפורים של הילדים לא ברורים. וגם של המבוגרים לא ולכן זה מבלבל שבעתיים ומצריך גבולות הרבה יותר ברורים בנושא זה. מה שאסור כל השנה אסור גם בפורים!!!
ד. בחסות ההמוניות, הרעש, התחפושות, הבלבול, מנצלי רעתם עלולים לפגוע, חלילה. בנוסף, אנו לא ממש פנויות לאיתותים, צעקות, האזנה מיטבית והשגחה. עלינו לפנות מקום וזמן להיות נוכחים כהורים, גם בפורים, במתרחש עם ילדנו. ובעיקר להכינם לפני, "כי מניעה עדיפה מכול טיפול".
ה. יש ייבוא עצום של אנשים מבחוץ!
חובתנו, מעבר לתפילה, להשתדל. יש להשקיע את האנרגיה בחשוב מכול, להיות נוכחים, להכין ולהזהיר.
למי שלא קבל בעבר אשמח לשלוח ע”פ בקשה במייל דף עם כללים חשובים להכנת ילדנו למוגנות אישית. או באמצעות רישום באתר.
חומר נוסף בנושא תוכלו למצוא באתר- "הורות ומוגנות"