עוד בענין ה"אדם רגיש מאד"

עוד בענין ה"אדם רגיש מאד",
מאת: פראדי בלוך.

בהמשך לשאלתך – ציבי – אודות בעיות הקשורות ברגישות יתר,

נעסוק בהיבטים הנוספים של התכונה אשר הוגדרה כ: "אדם רגיש מאד", ואף אשתדל להעלות הצעות להתמודדות עם הקשיים שבעלי התכונה מתמודדים עמהם.  בגלל החידוש שבסיווג התכונה, רב הענין אשר נושא זה מעורר. בין אם את כמו ציבי – אדם רגיש מאד, ובין אם בסביבתך אנשים מסוג זה. ילדים, בני-זוג, או אחרים, יש לך וודאי מה להוסיף מנסיונך האישי. אשמח לקבל תגובות ומשובים בנושא.

ודאי שמתם לב לכך שהקושי העיקרי עימו אמורות ציבי וחברותיה –דומותיה להתמודד, הינו בתחום החברתי. תחושת ה"מוזרות" הינה חלק בלתי נפרד מאפיוני התכונה. המפגש עם הסביבה הבלתי רגישה, יוצר תסכולים רבים. הסביבה הזו שאין לה מושג מה קורה אצל הארג"מ פנימה, מתייחסת בצורה מאד שיפוטית לאנשים הרגישים. משפטים כמו: "מה את עושה מזה עסק". או "את כזאת רגישה…" או: "אני לא מבינה מה מפריע לך כאן" , מייצגים את הסגנון. האנשים ה"לא רגישים" נתפסים כ"נורמליים", ולכן האחרים הם אולי לא… מה שממש לא נכון. האחוז הגבוה של הארג"מ באוכלוסיה מוכיח שהם לגמרי נורמליים ככל האחרים, אך יש להם מבנה רגשי אחר ולכן גם צרכים פיזיולוגיים, חברתיים, ופסיכולוגיים שונים. הסבל שהם סובלים בגלל רגישותם הגבוהה מחייב אותם לנקוט באמצעי "הגנה" שונים. על אמצעים אלה נדון בהמשך. אולם כאן נדגיש, שלעיתים קרובות האופן החריג בו הם נתפסים בעיני החברה ה"בלתי רגישה" הוא זה אשר גורם להם את הסבל העיקרי במצב.

חשוב מאד – לכל אלו שמוגדרים כ"לא רגישים" – לזכור שאמנם אין ביכולתם לשנות את תכונות הנפש של הזולת, אך יש ביכולתם להקל על סבלם. שימו לב שיש כאן סבל על סבל. נוסף להתמודדויות הרגשיות הנובעות מעוררות היתר ומרמת הגרייה הגבוהה, יש את הסבל מצד הסביבה. "לא מבינים אותי". להיות במקום הכואב הזה של חוסר הבנה וחוסר קבלה מהסביבה, הינו לעיתים קשה יותר מעצם המצב. כדאי לשים לב לכך ולשנות את התגובות וההתייחסות אל הארג"מ בהתאם. אם הינכם הורים לילד כזה, התחילו להביט על ילדכם במבט מבין ומקבל בדרך לעזור לו. הרי אינכם רוצים שיגדל מתוסכל וכאוב כמו ציבי. הלא כן?

איילין ארון בספרה אודות האדם הרגיש מאד, חותרת לכך ש"אנחנו" –כאשר כוונתה לכלל הרגישים בעולם – יוכרו כאנשים בעלי יכולות רגשיות וקוגניטיביות גבוהות יותר, אשר יוצרות יתרון עצום לעומת אלה ש"אינם רגישים". משהו מעין איכות אנושית מול סביבה שאינה כזו. היא מנסה להציג מודל של "מכונה" עדינה אך משוכללת. יעזור לכל הארג"מ, אכן להכיר בכך שיש ערך רב לכל היכולות הגבוהות שלהם בתחומים של חיי הרוח. כמו האינטואיציות, החתירה ליושר, ההתחשבות בזולת ועוד, שהן מנת חלקם. הם יפיקו תועלת רבה ממתנות אלה, ויוכלו בכך להתמודד בהצלחה עם החלקים הכואבים של התכונה.

כלים להתמודדות עצמית

ציבי יקרה! את בוודאי רוצה לדעת מה אפשר לעשות עם כל המידע הזה, ולקבל כלים להתמודדות. השלב הראשון והעיקרי הינו שלב ההיכרות והקבלה. כדי ללמוד לחיות עם תכונת הרגישות הגבוהה על כל המשתמע מכך חשוב מאד להכיר את כל חלקיה, ואת האופן אשר בו היא מתבטאת אצלך. את היא זו אשר מכירה את תכונותיך, יתרונות וחסרונות. להיכרות זו ערך רב. היא עבורך כמפת דרכים. תוכלי בעזרתה בע"ה לנהל את עצמך מול העולם ותגובותיו באופן אשר לא יוסיף מכאוב למכאוב, וקושי על שכמך. בשורות הבאות אוסיף עוד מידע הכרחי להכרת פרטי התכונה, ובכך לעזור לכך למפות את עצמך.

איזון עדין

שאיפתו של כל גוף עלי אדמות הינה להגיע למצב של איזון. כלל זה לנכון לגבי כל הברואים אשר ברא ה' כולל דוממים. האיזון הוא סוד קיומו של העולם ואנו מברכים על כך בכל יום בברכות השחר, ובברכת יוצר המאורות, ובדרכים רבות אחרות. חוסר איזון הינו מצב לא טוב. בלתי רצוי. כאשר האיזון מופר האובייקט מרגיש זאת, ומתוך שאיפה ליצירת איזון נוצר מצב חדש. כמובן שגם האדם בחיר הבריאה נכלל בחוק זה וכל מערכותיו פועלות בכיוון זה. מחלה הינה דוגמא לחוסר איזון גופני, שבו הגוף חותר להגיע לאיזון חדש. רגשות כמו פחד, כעס, דיכאון, הינם ביטוי להפרת האיזון בתחום הרגש.

אצל ארג"מ האיזון במערכות הגוף השונות הינו עדין ושברירי מאד. בגלל רמת הגרייה הגבוהה שלו, תופעות של הפרת האיזון שכיחות יותר. הפרות אלו מופיעות בתחומים שונים:

רגישויות גופניות:

תחושות של גרד בעקבות מגע עם חומרים שונים. חברתי דינה נשמה לרווחה כאשר החלו לשווק בחנויות את הכפפות החד פעמיות באופן שוטף. היתה לה בעיה בהכנת עופות לבישול, תערובות של דגים או בשר טופלו בעזרת כפות ולא ידיים חלילה. וכן הלאה. הכפפות פתרו את הבעיה והיא שוחררה מתחושת הדחיה ואי הנעימות אשר התעוררו בה בכל מגע עם חומרי בישול שונים. רגישות לחול, או לזיעה העלולה לגרום גורמת להם לפריחות על העור. רגישות לבדים במרקם מסוים , רגישות לפתקיות בבגדים – אף אצל ילדים קטנים- משהו שעלול לגרום להם למתח וחוסר מנוחה נוראיים. רגישות גבוהה לחילופי עונות ומזג אוויר.

שינויים בסדר היום או בתכנון מאיימים עליהם ומשפיעים על יכולת הריכוז וההתארגנות שלהם.

רגישות לתרופות –זו מתבטאת באופנים שונים:

תגובות נגד, חוסר תגובה מקובל לתרופה, או קושי להתאים את המינון. ניתן למצוא אצל הארג"מ תגובות יוצאות דופן לתרופות אשר אף הרופאים לא תמיד יודעים לפרש נכון.

רגישיות גבוהות ואף נדירות למזונות. כולל מערכות עיכול רגישות. (מעי רגיז הוא דוגמא לכך)

בשפתם של ה"לא רגישים" הם נקראים "מפונקים". אכן יש להם מערכת עדינה ומפונקת המגיבה בעצמה לשינויים ויוצאת מהר מאיזון.

חשוב לציין כאן גם את מקומה של המערכת האנדוקרינית בכל המצב שתואר. יש קשר בין התנודות במצב הרוח ואי השקט המלווה התנסויות רגשיות שונות לבין תיפקודן של בלוטות הורמונליות שונות. בולטת פגיעותה של בלוטת המגן –בלוטת התריס. אצל אנשים רגישים מאד מוצאים יותר מצבים של תת או יתר תפקוד של הבלוטה. בלוטה לא מאוזנת הינה תוצאה של עומס ולחץ פיזי ורגשי, והוא הדרך של הגוף להתמודד עם "איומים" על האיזון. מאידך בלוטה לא מאוזנת מעלה את סף הרגישות עוד יותר, והארג"מ הופך להיות "רגיש מאד מאד".

פסיכולוגית – רגשית:

מערכת הקליטה הרגשית של הארג"מ, מפותחת מאד. החיישנים שלו קולטים את האווירה שבה הוא נמצא מבלי להקדיש לכך מחשבה, ולפיכך שינויים בהתייחסות רגשית, הבעות פנים, אינטונציה של דוברים, או שפת גוף מעבירים להם מידע מאד מוחשי. מה שמישהו אחר לא ראה ולא שם לב, עבורם זאת עובדה. הארג"מ מוצף במידע "סמוי" מהסביבה אשר עבורו הוא גלוי וברור לגמרי. מידע שעלול לגרום לרגשות כמו –פחד, בושה, חוסר נוחות, מבוכה, או שמחה ואושר מצד שני. הארג"מ צריך יותר זמן מאחרים לעבד מידע זה, לקטלג אותו במקום המתאים במוחו, ולחזור למערכת התנהלות מאוזנת. אפשר לומר שהמטוטלת הרגשית של הארג"מ נמצאת בתנועה מתמדת, והוא צריך להשקיע כוחות נפש עצומים כדי למתן את תנועותיה. לא כל עוררות רגשית הינה מאיימת ומציקה, אך גם עוררות רגשית אשר יש בה שמחה ברמה גבוהה, אושר רב, התלהבות ועוד, עלולות להיות "סחטנים רגשיים" ולעייף.

קונפליקט תמידי מלחיץ ומתיש בתחום הזה של שמירה תמידית על האיזון, ומאמץ לחיות טוב למרות כל האיומים מהסביבה, מלווה את הארג"מ.

זהו הקונפליקט בין "בפנים" וב"חוץ". כמובן שלכל אחד מאיתנו יש חלקי אישיות נוספים, ותכונות אישיות אחרות אשר ניתן לסווגו על פיהן. (אישית אינני חסידה של מיון וסיווג אנשים לפי טיפוסים קבועים מראש). אלם קיימת אמת מידה בסיסית מאד שכל אחד יכול למדוד עצמו על פיה –והיא מידת הצורך של האדם בחברה, בשהייה ב"חוץ" בחברת אנשים, או ב"פנים" להיות עם עצמו בהתבודדות ובריחוק מהמולת בני אדם. לא תמיד המציאות תואמת את המזג. לעיתים צרכי החיים כמו כסף, או מצבי חיים, מכתיבים לנו את המקום בו נהיה. הארג"מ נע בין הבחוץ והבפנים בצורה לא קבועה. אם הוא יותר מידי בחוץ, יותר ממה שהמערכת הרגישה שלו יכולה להכיל, הוא מוצף, ויוצא מאיזון. מערכת הגרייה פועלת בחוזקה ועוררות היתר יוצרת לחץ פנימי ועודף חוויות, ואז הוא נסוג פנימה. לתוך השקט, הלבד, והמקום המוגן והבטוח. שם אין מידי הרבה גירויים ושם נעים וטוב. הסביבה תוהה לאן "נעלם" הארג"מ? הסביבה אינה מכירה את המעגליות שלו. היא מחפשת אותו וקוראת לו להמשיך פעילויות או מערכות יחסים. אבל עכשו הוא "בפנים". הוא זקוק למנוחה, כדי להחזיר לעצמו את האיזון שהופר וכדי להתארגן עם החוויות שחווה. לאחר זמן לא קבוע הוא "מגיח" שוב החוצה לעולם, מוכן ל"מטר" נוסף של חוויות מפגשים והתנסויות. הפעלתנות והיצירתיות דורשות את שלהן, את הצורך לביטוי בין אנשים ובמשוב מהסביבה.

 לא רק בחיי המעשה ובקשר עם החברה לארג"מ קצב משלו. גם בקשר למנוחה הוא יותר אינדיבידואלי. הוא זקוק למנוחה רבה. השינה היא עוד חלק בעייתי בחייו של הארג"מ. עודף פעילות מוחית ורגשית שהם תוצאה של עוררות היתר, משפיעים על השינה. הרבה אנשים רגישים מאד סובלים מנדודי שינה או קושי להירדם. מחשבות, דאגות, רעיונות, מונעים מהם שינה סדירה. החוסר הזה משפיע על הגוף, על פעילות הבלוטות השונות כמו יותרת הכליה, שבעצמה גורמת שוב לעוררות יתר ומעגל חוזר חלילה. לכן חשוב לשמור על שעות שינה וסדר יום קבוע. ולתת זמן למנוחה והרפיה.

מחברת הספר "אדם רגיש מאד" איילין ארון ממליצה לאנשים הרגישים לקחת לעצמם מנוחה לפי הצרכים שלהם ולהקשיב לעצמם. לא לפי מה שכולם חושבים.

"היזהרו ואל תניחו לאנשים "לא רגישים" בעולמכם להגדיר בשבילכם מהו "כיף". עבור אנשים רגישים רבים כיף הוא קריאת ספר טוב, או עבודה בגינה בקצב שלהם, או ארוחה שקטה בבית אותה הם מכינים ואוכלים לאיטם. אתם לא נהנים מדחיסת תריסר פעילויות עד שעת הצהריים ולא אוהבים עומס אחר הצהריים. לכן נסו תמיד להתחמק מזה. אם אתם נמצאים עם אחרים, הזהירו אותם מראש, כך שלא יעלבו או יפגעו כשתפרשו מהחבורה. כשאתם מתכננים חופשה, הביאו בחשבון את האפשרות שתחליטו לחזור הביתה מוקדם יותר או להפסיק את הסיורים ולשהות במקום אחר, היו מוכנים נפשית לשלם את המחיר".

ולסיום- אסטרטגיות להתמודדות עם עוררות יתר:

הרגיעי את הנשימה שלך

חייכי ברכות

קחי הפסקות תכופות

עצמי עיניך כדי למנוע חדירתם של חלק מהגירויים

היחלצי מהסיטואציה

צאי להליכה קלה

תקני את המנוחה שלך כך שתהיה יותר רגועה ובטוחה

מים עוזרים מאד! כשאת במצב של עוררות יתר שתי כוס מים גדולה פעם בשעה. טיילי ליד מים, הסתכלי בהם האזיני להם. רחצה, שחיה או אף טבילת רגלים ידועה כמשחררת. ובעיקר – מחזירה את הגוף לאיזון. טוב להכניס שחיה שבועית קבועה לסדר היום כגורם מאזן. הליכה היא גם אמצעי חשוב מאד לשמירה על איזון והרגעת עוררות יתר.

תנוחה רגועה ותנועה חופשית ישברו את המתח הרדום שבו נמצא גופכם, וישדרו למוח מסר של: "הכל בסדר. הכל בשליטה אין כאן סכנה". האזנה למוסיקה מרגיעה. עיסוק במלאכת כפיים יוצרת, גם הם בעלי השפעה מרגיעה ולא מעוררת.

הבשורה הטובה של המדור הפעם היא –

כפפות חד פעמיות להתגברות על תחושת רגישות בעור הידיים.

אטמי אזנים משעווה לשינה רגועה או לשהיה במקומות רועשים – תפילה בכותל, חתונה, אוטובוס, ועוד.

בפעם הבאה –עוד מידע על טיפולים יעילים לאנשים רגישים מאד.