הדרכת הורים
כל הזכויות שמורות לד"ר גד דואר
אין להשתמש בחומר הכתוב או בחלק ממנו למטרות רווח ללא רשות בכתב מגד דואר
הורים רבים מרבים לבקר את ילדיהם מעבר לצרכים החינוכיים של הילדים. מקור הביקורת הזו הוא בצרכי ההורים, אף שלמעשה אין בה תועלת חינוכית אמתית. פעמים רבות ביקורת הורים נובעת מקושי לקבל התנהגות שונה משלהם ושאינה תואמת את ציפיותיהם ואת צורכיהם האישיים. לא די שאין בביקורת זו שום תועלת היא אף מזיקה, מאחר שהיא מגבירה את הנטייה של הילד לביקורת עצמית מופרזת ולחוסר ביטחון בהתמודדות. ההורים צריכים ללמוד להבחין בין עיקר לטפל בביקורת שהם משמיעים בבית בכלל וכלפי הילד בפרט. תפקידם של ההורים לעזור לילד לגדול, ולגדול משמעו – לנטוש מצב קיים של תלות באחרים ולעבור למצב חדש ולא מוכר המחייב נשיאה באחריות, נקיטת יזמה והתמודדות עם קשיים וכישלונות בדרך לעלייה ולהצלחה.
כדי שהילד יוכל לגדול באופן בטוח הוא זקוק לכמה נתונים:
- גב של הורים המשדרים לו, על ידי מתן חום ואהבה, שהוא לא יפסיד שום דבר מנכונותו לנטוש את מצבו הנוכחי – התלות באחרים, מכיוון שהם ימשיכו לספק לו את החום ואת הביטחון שהוא זקוק להם.
- אמון של ההורים ביכולתו להתמודד עם מצבים חדשים.
כאשר הילד אינו מקבל חום ותשומת לב מספיקים ואינו מרגיש כי הוריו נותנים אמון ביכולתו הוא מאבד את האמון ביכולתו להתמודד עם מצבים חדשים ומעדיף שלא לגדול אלא להישאר במצב של חוסר אונים ואי נקיטת יזמה.
הביקורת על ניסיונותיו של הילד להתמודד עם מצבים חדשים אינה מקדמת אותו לעצמאות, אלא להפך – עושה אותו תלותי יותר.
משום כך, עליכם, ההורים, לתת את הדעת לתגובה הראויה ביחס לילד:
- עשו לעצמכם בירור מהיר ובו תגדירו מהו העיקר ומהו הטפל בסוגי הביקורת, ונסו להימנע מביקורת ומדרישות שאינן הכרחיות ממש לחינוך הילד אלא נובעות בעיקר מצורכיכם האישיים (למשל: סדר וניקיון מופרזים וצורת אכילה).
- כאשר הילד אינו מתנהג בהתאם לציפיותיכם, אל תראו אותו כמאיים עליכם וכמפריע לכם לממש את רצונותיכם, אלא ראו אותו כילד שיש לו קושי ושתפקידכם לעזור לו בקשייו.
- נסו להימנע מלראות את הילד דרך חסרונותיו. נטייתנו כהורים היא לראות את ילדנו במצבים מסוימים דרך הנקודות המציקות לנו. למשל, אם הילד מפריע בצהריים, אנחנו רואים אותו כילד מפריע; אם ציוניו נמוכים, אנחנו רואים אותו כעצלן. כדי להבליע את ההתנהגות הספציפית המפריעה לנו, עלינו להרחיב את המבט בכל מצב ולראות את ילדנו במלוא היקפו, הכולל את מכלול אישיותו היפה.
- תרגלו ביניכם ובין עצמכם התמלאות באהבה אליו: חשבו עליו תוך ריכוז המחשבה בו, בתכונותיו, בצרכיו ובפחדיו, והתמלאו אליו אהבה עד אין קץ.
- נסו להפוך אותו למצליחן: חפשו "מתחת לאדמה" סיבות להחמיא לו, לתת לו תפקידים שהוא מצליח בהם, ליהנות מכישרונותיו גם אם אינם תורניים. בקיצור – תנו לו הרגשה שהוא "משהו".
- אל תפעילו "סטופר" להקצבת הזמן שאתם מוכנים להמתין עד שההדרכה הזו תועיל והילד יהיה כפי ציפיותיכם. זכרו שהמטרה אינה אתם וציפיותיכם אלא הילד וצרכיו ופחדיו באשר הוא.
- אנחנו מקיימים מצוות חסד בכך שאנחנו נותנים לילד נפחד ומיואש הרגשה טובה שהוא אהוב ומוצלח. הוא תופס את כישלונותיו כסיבה לדחייה, ולכן עליכם לפעול בדיוק ההפך – ליהנות ממנו ולהראות לו אהבה עד בלי די.
-תנו דעת על הבעת רגשות:
- במצבים השונים שאתם חווים הקפידו לבטא את רגשותיכם ולשקף את רגשותיו של הילד. אמרו, למשל: 'זה מצא חן בעיניי', 'זה ריגש אותי', 'שמחתי לראות את זה', 'זה בלבל אותי', 'הייתי במבוכה', 'זה ציער אותי'. באותו אופן שקפו את רגשותיו במצבים השונים. למשל, אם הוא בא לספר שהוא הצליח במשהו אמרו לו: 'אני רואה שאתה שמח מאוד', 'נראה שאתה מתרגש ונהנה', וכאשר הוא מתלונן שמשהו הציק לו: 'אני מבין שאתה כועס', 'אתה מרגיש שנפגעת?' בקיצור: נסו לזהות את הרגש המסתתר מאחורי דבריו והתנהגותו ושקפו אותו.
- לפי השינה ספרו משהו עצוב או שמח שקרה לכם, ובהמשך בקשו ממנו שהוא יעשה זאת.
- בקשו מן הילד שיצייר לכם ציור. התעניינו במה שצייר: 'מי גר בבית?' 'מה עושה הילד?' 'לאן הוא הולך?' 'מה קרה לו שם?' בקשו מן הילד שיוסיף את הפרטים בציורו. כוונו אותו בעדינות לספר איך מרגישות הדמויות שבציור. למשל: 'נראה לי שמשהו מטריד את הילד הזה: מה זה יכול להיות?' אם הילד אינו משיב, תוכלו להציע לו כמה הצעות שאחת מהן שקשורה אליו ואמרו לו שיבחר אחת מן האפשרויות ויאמר מה הדבר שמטריד את הילד שבציור. תוכלו גם לספר לו על דמות שחווה ומרגישה חוויות ורגשות הדומים לאלו שהוא מרגיש וחווה. ערבו אותו בסיפור ובקשו ממנו להציע הצעות לעזרה לילד. בהמשך, בקשו ממנו לצייר את הילד שעליו שוחחתם.
גם אם אינכם יודעים בדיוק איך לעשות את הטיפול הרגשי דרך הציור, דעו כי עצם העובדה שיושבים עם הילד, מתעניינים בציוריו ומאפשרים לו לבטא את עצמו בציורים, עשויה להועיל לו במידה רבה.
- מלאו את הבית במסרים נכונים: 'העיקר הוא ההשתדלות והמאמץ שלך, ולא חשובים לנו הציונים', 'מי שמשתדל כל כך, בסופו של דבר מצליח בעזרת השם', 'נורמלי שיש קשיים וכישלונות'. למדו את עצמכם ואת הילד לראות מה כן טוב ומה כן מוצלח וספרו לו על עצמכם – כיצד התמודדתם עם קשיים ומה עשיתם כשנכשלתם.
בהצלחה!
הדרכת הורים: העברת אחריות לילד
הקושי במהלך החינוכי הוא הציפייה מהילד להתנהגות זו או אחרת. כגודל הפער שבין הציפייה למציאות כך גודל תסכול ההורים ותחושת הכעס והאין אונים.
הציפייה טבעית, אך במידה רבה נובעת מצורכי המבוגר ולא מנקודת המוצא של הילד. מהלך תקין רואה את הילד ואת סגנונו ועוזר לו להתקדם לפי דרכו, מתוך הבנה שההורים הם הגורם המרכזי לעזור לו. המעבר מהיות ההורים מצפים ועסוקים בצורכיהם להיותם רואים את הילד ואת צרכיו במרכז כרוך בתהליך של קבלת הילד והעברת האחריות אליו. ממילא יורדת הביקורת ונוצר קשר בונה.
כאשר הילד מבטא את צרכיו ייתכנו צעקות, קשיים ומריבות. אין להיבהל ממצב זה, שכן הוא טבעי. משום כך גם לא נכון לצפות למצב רגוע שבו כולם מתנהגים כמו מכונה התואמת את השקט הנפשי של ההורים. המציאות היא שהילדים מבטאים את צורכיהם ועל ההורים לנווט אותם. צעקות ומריבות אינן כישלון, הן מציאות שעשויה להיות נקודת מוצא לתהליך בריא ובונה. בקיצור, לא להיבהל, אלא:
- לבקש מהילד שיספר מה קורה, להביט בו ברכות ולחזור על דבריו.
- לבקש שיסביר למה הוא מתכוון.
- לשקף את רגשותיו. (כגון: אני מבין שזה מרגיז אותך, שזה מצער אותך וכו')
- הצדקת הרגשות(כגון: זה באמת נורא מעצבן שמישהו מדבר אלינו כך וכך, או עושה לנו כך וכך וכו')
- להעלות אפשרויות אחרות, חיוביות, להתמודדות עם הקושי
- להעביר אל הילד אחריות להתמודדות אחרת, על ידי:
- מודעות שלו לקושי שלו לרסן את עצמו (להובילו לכך בעקיפין).
- נכונות שלו להשתנות.
- יכולת לשלוט בעצמו: להציע לו כלים לשליטה עצמית ולהבטיח לעזור לו בכך.
- מודעות לשליטה: בכל פעם שהוא מצליח, יש לשאול אותו איך הוא הצליח, כדי להובילו להכרה שיש לו יכולת להפעיל את הכלים שרכש.
- רצון: להדגיש לו שהשינוי המיוחל תלוי ברצון שלו; אם הוא ירצה להשתמש בכלים יהיה שינוי, ואם לא – לא יהיה שינוי וההפסד כולו שלו.
המטרה אינה שלא תהיה עוד מריבה, אלא לבנות אישיות בריאה על ידי תגובה בריאה.
המאמר נכתב ע"י הרב דר' גד דואר, פסיכולוג, מפתח שיטות בקריאה, מאבחן ומרצה
להתרשמות מספריו וכלים שפתח בקרו באתר
נהנתי מאד!
אשמח לקרא עוד מאמרים של הרב דר גד דואר
בהצלחה רבה
תודה, שרה, על תגובתך. זהו מאמר ראשון מתוך שמונה כך שב"ה יש למה לחכות…..