קריאת כיוון – מידע ומדוע

" קריאת כיוון " – תכנון, ניהול ומימוש תהליכי אבחון

אתי רוזנצוייג קוראת לכם לכוון מסלול מחדש

קריאת כיוון? לוח השנה "מדבר" לכול אחד דרך האתגרים שלו. לרוב נשות עם ישראל התקופה הבוערת: "פורים- פסח" מהווה את שיא כל הזמנים ודורשת התארגנות יעילה . אך בתקופה זו לוח השנה גם מזמן התלבטויות מורכבות בפני הורים שלהם ילד או ילדה המתמודדים עם קשיים לא פשוטים ודילמות של השתלבות במסגרת החינוכית הקיימת או מעבר למסגרת אחרת. . . . מיוחדת. . . .

בתקופה זו של השנה, [תשאלנה את כל הגננות, המורות וכמובן, אימהות לילדים מורכבים], וועדות שילוב ו/ או וועדות השמה הן האתגר של כל אחד מקודקוד המשולש: "הורה-ילד-איש חינוך".

לא ניתן לתאר את הצער, האכזבה, הבלבול, חוסר האונים, שעות ההתלבטות וייסורי הנפש של הורה שבנו אינו "מיישר קו" עם המערכת החינוכית וזקוק, אולי, למעבר למסגרת אחרת או לתוכנית התערבות אינטנסיבית ושונה ממה שהיה עד כה.
בשל צורך וביקוש הציבור, הבלבול וחוסר הידע נוצר, בס"ד, מיזם חדש עם ניסיון וותק מקצועיים :"קריאת כיוון" הקורא לכם, לעשות סדר ורגע לפני להגיע למימוש, מיצוי וליווי בתהליכי אבחון וטיפול .

ברוכים הבאים למיזם החדש-קריאת כיוון!
"קריאת כיוון" מידע ומדוע?
"האם הילד שלי בסדר? האם תפקודו תואם גיל? מתי הוא יירגע? איך כדאי לפתח ולקדם אותו יותר? מתי הוא כבר יקרא כמו כולם?" או, "מתי הוא כבר יבין בפעם הראשונה? לאיזה אבחון מומלץ לגשת עמו? האם באמת צריך להעלות אותו לוועדת השמה או שמספיקה, בשלב, זה וועדת שילוב??? מהו הטיפול הטוב ביותר בעבורנו? האם הוא מרחף/ לחוץ/ טרוד/ שמח? איך אדע שטוב לו ושמח (האם כשכף ימחא???)"
שאלות אלו ואחרות מציפות ומטרידות לעיתים הורים ואנשי חינוך. נושאים הקשורים בהתפתחות הילד היו ויהיו תמיד מרכז העניין.
מהי ועל מה היא הקריאה???
בשנים האחרונות יש אינפלציית אבחונים וטיפולים בכל השיטות והסוגים, ולפעמים מרוב עצים לא רואים – ילד- . . .
מדוע חשוב לעצור ולכוון קריאה מחדש?
כהורה אחראי ואכפתי, בוודאי תסכים עם המשפט:" כל הורה, כל הורה, כל הורה [גם מיליון פעמים לא יספיקו] רוצה את הטוב ביותר עובר ילדו". הורים, לרוב, עושים ככל שביכולתם למימוש שאיפה זו. הקושי נעוץ , לעיתים קרובות, בבלבול, הצפה, בורות, תפיסה אחרת, חשש וגורמים מורכבים נוספים הפוגעים ביכולת ההתערבות וההשתנות.
לאורך הדרך לפעמים יש פער ואובדן דרך וזה הזמן לכוון מסלול מחדש. להעלות את ילדכם על דרך המלך במקסימום האפשרי, במינימום תסכול, לחץ, התעייפות, כסף וזמן.
כאימא למשפחה ברוכה ומורכבת אני מודעת לצרכים , לקשיים, ליכולות ולמגבלות. אין לנו מספיק זמן, כוח וכסף לאבד. אנו זקוקים לדרך שהיא קצרה, ממוקדת ויעילה מכול הבחינות.
מהי הבשורה בשירות החדש "קריאת כיוון"?
השירות "קריאת כיוון" דומה לחדר מיון. אני לא באה מתחום אחד ואומרת אני מאבחנת דידקטית ולכן הילד צריך אבחון. אלא מנסה לראות ולהכיר בילד כאישיות הוליסטית ומורכבת. ליצור כותרת, אינטגרציה וראיה מערכתית.
לדוגמא, ילד שהולך למרפאה בעיסוק בשל קושי מוטורי , תחושתי או תפיסתי ימצא, מן הסתם, מה לקדם ולשכלל אצלה. כך גם אם ילך לקלינאית תקשורת, למורה ל"הוראה מתקנת" וכו. . כל אחת תעשיר מהזווית שלה אך לא תמיד תהיה הכללה, כותרת ובעיקר מיון- סדרי עדיפויות מה עיקר הקושי שבו כדאי להתמקד ולטפל. במה הכי כדאי להשקיע. לדוגמא, אצל ילדים בת"ת מקצועות רבי מלל הם הבסיס להצלחתם או לכישלונם. לכן , עבודה של קלינאית תקשורת לילדים עם קשיים שפתיים באוצר מילים, חשיבה מופשטת, קשיי שליפה וכו היא קריטית. כלומר לא רק מה הקושי של הילד אלא גם ההבנה של באיזו מערכת הוא מתנהל ומה מצופה ממנו.
כיצד מתבצע השירות באופן מעשי?
לאחר שיחה טלפונית הבודקת את התאמת הפניה למכון ההורים ממלאים שאלונים מפורטים וגם הצוות החינוכי המורחב ע"מ שהם יגיעו לפגישה לאחר איסוף ומיקוד המידע האנמנסטי. השאלונים ממקדים ומאירים את הרקע, ההיסטוריה, ההתערבות שנעשתה עד הלום, מוקדי הכוח ואפיוני הקושי. את השאלונים המלאים מומלץ לשלוח טרם הפגישה. בפגישה [המתקיימת שעה מלאה] ההורים מספרים בקצרה על מהות הקושי, ההיסטוריה, מוקדי הכוח וביחד אנו משערים כיוון, יוצרים הכללה במידת האפשר, מעלים חשד המסביר את ההתנהגות ובעיקר יוצרים תוכנית עבודה מפורטת לטווח ארוך וקצר. את המטרות קובעים ההורים. ביחד אנו בודקים מדוע דווקא נבחרה מטרה זו, מי, איך, מתי והיכן תמומש המטרה וכן צעדים מעשיים לטווח קצר. ההורים כותבים בטבלה מיוחדת את החזון ואת הדרך ויש להם אפשרות {מומלצת} לדווח בדוא"ל את אופן וקצב התקדמותם- [ללא תשלום!!!].
פגישה נוספת תתבצע רק לאחר שהשלבים הראשונים בוצעו או ע"פ שיקול דעת ענייני{כגון: לצפות בילד בסביבתו הטבעית, להדריך את הצוות וכו. . }.
איך נולד הרעיון?
"איך יוזמה כזו לא הייתה עד היום???" זו אחת התגובות הקלסיות החוזרות על עצמן בואריאציה כזו או אחרת. מסתבר, שהצורך הוא אבי ההמצאה.
כאשת מקצוע העטורה בכובעי אם, מאבחנת דידקטית ומנחת הורים, מגיעים אלי לאורך השנים ילדים והורים:"נפגעי אבחונים". הילד אינו משתלב במערכת החינוך, המורים כועסים, מתלוננים, ביקורתיים. הילד מתוסכל, לחוץ, פגיע, לפעמים בסכנת נשירה. ההורים מודאגים, לחוצים, מושפעים מהמערכת החינוכית, לעיתים ערניים בעצמם. והם מתחילים בסוללת אבחונים יקרה ומתישה שאינה מניבה את התמורה המתאימה. איני מדברת על תופעת מאבחנים שרלטנים , אלא אפילו על נזק הנוצר בעקבות אבחון מקצועי ומקיף אך מיותר שסחט כוחות, תקוות, כסף וזמן והשאיר את כולם מרוקנים ומאוכזבים ואפילו מיואשים בלי לדעת מה הצעד הבא. לעיתים מה שנדרש זו התערבות אחרת לגמרי שתשנה את התמונה ותהווה את מוקד השינוי, התקווה וההצלחה.
מה הערך המהותי במיזם :"קריאת כיוון"?
 העלאת התלמיד על דרך המלך! במינימום זמן, כסף, והתרוצצויות תוך חיסכון במשאבים: כוח, כסף, זמן!
 ייעול העשייה
 תפוקה משמעותית
 בקיצור השקעה של 20% שתניב, בס"ד, לפחות 80% והשמים הם הגבול!!!

השארת תגובה