מוכנים לפורים ונהנים

פורים שבי רגע

לו הייתי שואלת אתכן, איך אתן מרגישות ביחס לפורים, מאמינה שהיו מגוון תשובות על הסקאלה.

וזה תלוי אם אנו נזכרות בחוויותנו כילדות או בתפקידנו כיום – -אימהות. והאם יש קשר או פער בין התפקידים/ הדורות/ האחריות שיוצרים הבדלים.

כילדה, אהבתי מאוד את פורים, התחפשתי בשנה אחת לפחות לחמש תחפושות: במסיבת פורים כיתתית, במסיבת החוגים הבית ספרית, בקריאת המגילה בליל פורים, ביום הפורים והיו שנים שהדרתי גם בשושן פורים. התחפושות היו מאולתרות, צבעוניות וכנראה סייעו לי לממש לפחות באופן חלקי, חלומות ופנטזיות. אהבתי את הרעש, את האורחים שגדשו את בית הוריי [מודה, לא חשבתי על אמא שלי ולא הבנתי למה היא לא ב HIGH  כמוני]. היום [ממרומי סבתאותי…..אני חווה את פורים קצת אחרת] ויכולה להתחבר למגוון הקולות. 

בקבוצות פרונטליות שאני זוכה למענה אנושי, ניתן לחלק את התגובות לשתי קטגוריות קיצוניות:

  • אוהבת מאוד
  • מחכה שיעבור

ה’ הטוב נתן לנו חגים וימים טובים עם משמעות, תוכן וכמקור לשמחה וצמיחה. אם נתחבר למהות, ונכין את ילדנו [ואת עצמנו], נוכל בס”ד להפוך את הימים המאתגרים לימים מספקים, משמחים ומעשירים.

לפני שנמנה את קבוצות הסיכון בואו נדגיש מי יכול ליהנות במיוחד מימים אלו?

הילדים היצירתיים, בעלי חשיבה עצמאית, ספונטניים, גמישים ומתקשים להתמודד עם הריבוע שמייצרת השגרה. ילדי קשב וריכוז – שיכולים לפרוק בצורה לגיטימית אנרגיה, לתעל אותה לחיוב, ילדים עם קשיים לימודיים שיכולים להביע, ליצור, להציג, ולארגן ולהשתמש בכישורים ושרירים חשובים מאוד לחיים ופחות מדי בשימוש, בחיי הלימודים.

מה הסיבות שגורמות לחלק מאיתנו לרצות לדלג על פורים?

או מי מהילדים שלנו בסיכון מוגבר לא ליהנות וגם, כמובן, דרכי התמודדות:

ילדים עם קושי בשינויים שזקוקים לסדר יום מובנה – פורים על תחפשותיו, אנשיו, שיכוריו, מאכליו – הכי לא שבשנה.

ילדים עם קושי בוויסות חושי “ארג”ם” [אדם רגיש מדי] שנחרדים מכול- קול רעש עוצמתי וק”ו פיצוץ, שהדוחס וההמולה, מציפים אותם, שהעדר הסדר מאיים ומבלבל אותם. שכל מגע [אפילו של התחפושות והאביזרים שנעשים מחומרים לא איכותיים – בלשון עדינה, מעורר בהם גרד, גירוי ולעיתים תחושת מצוקה]. לעיתים הפער בין הפנטזיה של האם ליצור תחפושת סופר מקורית ומושקעת, לבין יכולת הסיבולת הפיזית של הילד לעבד נכון את כל הגירויים המציפים אותו, עצום ומעורר קושי משמעותי שאף אחד, לא התכוון. תחשבו על ילד עם קשיים בוויסות החושי שאמור לשאת תחפושת של מוכר פופקורן – שצריך לשאת קופסאות שנצמדות לגופו וגורמות לו סבל, קבצן עם שק [שמגרד את הגוף בעוצמה] , שואב מים שהמוט מקשה עליו, מציף ומקשה או תחפושת עם זקן שיוצר צמרמורת. ולחשוב על האם המשקיענית שישבה לילות וימים ורק רצתה שילדיה יהיו מרוצים ושמחים- מה רב הפער.

ילדים חרדתיים –  הקופצים בבעתה מכול קול ושינוי. מסכות, תחפושות, שיכורים, המון אדם כל כך מבהילים אותם.

ילדים שזקוקים לתחושת שליטה, ארגון וסדר

אז מה עושים ואיך מתמודדים עם האתגרים?

  • תכנון מותאם- “סוף מעשה במחשבה תחילה” היו מודעים ומחוברים לילדכם,
  • תאום ציפיות- תכננו איתם בתקשורת פתוחה, מאפשרת וקרובה את הציפיות לתחפושות, תהיינה מחוברות לצרכים ולמגבלות שלכן כאימהות [כסף, מאמץ, זמן, משאבים] אבל גם לילדים. זהו הרי יום שמח.
  • הכנה- תוצאנה את ארגז התחפושות ותנה לילדים להתנסות בתחפושות, מסכות מפחידות, ספרו לילדים מה הולך להיות, הכנה אותם לשינויים, תעשו איתם תסריט, תנו להם אסטרטגיות להתמודדות , שבחו אותם על האומץ להתנסות וכן לחבוש מסכה למספר דקות, אל תעשו בכוח!!!
  • לילדים עם קושי ברעש מחרדה, טראומה, קושי בוויסות חושי או כל סיבה אחרת, תנו להפעיל בעצמם את כפתור הקול בנגנים ולשלוט ברעש.
  • כבדו את הילדים.

ואי אפשר לסיים בלי הכנת ילדנו למוגנות גם בפורים, לצד כל העומס האנושי בחנויות וברחובות, העומס הטכני שלנו האימהות, צריך דווקא עכשיו הכנה ושמירה מיוחדים.

מתנה לקוראות שבי רגע- המדריך החדש חינם- הרשמי וקבלי עכשיו את המדריך

ויהיה לך שקט נפשי וביטחון שעשית את ההשתדלות לביטחון ילדייך.

השארת תגובה