כך, בעז"ה, ניצור אהבה ללא תנאים

כך, בעז"ה, ניצור אהבה ללא תנאים

ואואואו, התרגשתי לקרוא אתכם – 
את התשובות היפות ונותנות הכוח שכתבתם לכולנו.
מצורף  בקובץ המצורף ושווה קריאה חוזרת, 
סטיקרים, 
מגנטים למקרר
ובעיקר
חיבור לנפש.
נותנת לנו לספוג זאת לשבוע הקרוב
בפעם הבאה, אי"ה, על העוקץ, ולא רק דבש…

אהבה ללא תנאי
1.כי הילד שלי הוא לא שלי הוא פקדון בידי וזה תפקידי -לאהוב בתור השותף השלישי.
2.להדבק בדרכיו "מה הוא רחום אף אתה……" ה' ממשיך לאהוב אותנו על אף ה-כ- ל "אהבת ..אהבתיך"
בהצלחה

מ.ש. כהן 

הדרך שלי: הפרדה מלאה בין אהבה לשביעות רצון.
האהבה היא בכל מקרה, ובמקרה של קושי- היא מתגברת.
בלב, בדיבור, בתוכי ובדרך שבה אני מתקשרת עם הילדים.

דאברושי הנדל

מ מה שעוזר זה הקבלה שאנו בנים להשם . גם אנו מועדים, עם זאת מתפללים לקבלה, הכלה ללא תנאים ואהבה ללא תלות במעשינו…

מרים טולידאנו

ההתנהגות של הילד שלי , היא הסימן עבורי מבוראי, מה עדין קשה לי ולאהוב את עצמי, עם הקושי שמכאיב לי. 

בית היוצר

שהוא הילד שלנו שיש סיבה לנפילות/וכו אף אחד לא רוצה לאכזב , להזדקק, וכו אז גם כשזה לא קל ואפילו לפעמים מתיש מגלים שהקב"ה ברא בלב של אבא ואמא המוןןןןןןןןןןן מקום וכוחות ואהבה שה' יעזור תמיד כי בלעדיו כלוםםםםםםםם וייזכנו ברוב נחת ונחת יהודית מכל יוצאי חלצינו 

משפחת יעקב

מה שנותן לי כח ויכולת לאהוב בלי תנאי -)לפחות בעבודה על העניין:(
^ הילדים האלו הם נשמות של הקב"ה, הוא בחר בנו להיות שליחים שלו לגדל אותם!
^ בכל אחד יש נשמה טהורה, יהלום מלוטש בפנים-
יש שיותר מכוסה ודווקא הוא צריך אותי יותר כדי לעזור לו לגלות את היהלום
המדהים שהוא.
^לילדים המאתגרים קשה הרבה יותר מאיתנו! הלב שלי יוצא אליו….ההבנה הזו נותנת לי כח להכיל ולאהוב.

רוחמי קליין

אני מדמיינת אותם בעתיד, עוד עשר שנים, ורואה אותם כאלה צדיקים, בוגרים ואהובים ומצליחים ומיד אני אוהבת גם בהווה

הדסה

מסתכלת על הילד/ה וחושבת על הרגע בו שבו קבלתי אותו לראשונה לידי ועל המחשבות המבטיחות שהיו לי לעתיד

חני אבן חן  

לזכור שהילד הוא יצירה כלפי עצמה חדשה משמים, הנתונים, הניסיונות , האופי, הרצונות הם שלו. ההורים תפקידם רק לנווט. תפקיד הכי חשוב ומחיי ב תפילה והשתדלות אבל עדין א"א לקחת אחריות. זה בנ"א אחר

ציפי דוידביץ

– עוזרת לי הידיעה שאני האמא היחידה בעולם בשבילם, אם לא אני מי יאהב באמת? תודה על המילים הכנות ונותנות הכח!!

אבישג חבה

1 .להיזכר בזמן שהילד היה תינוק ולחוש מחדש את המתיקות 2 .אחר הפעולות נמשכים הלבבות: לצוד התנהגויות חיוביות ולשבח אותן, ולהעמיק אותן בליבנו )אפשר גם לכתוב פנקס(

ש.פ.

1 .לעצום עניים- לדמיין אותו/ה מתחת לחופה בריאים ושלמים בגופם ובנפשם- זה כח מרפא מנצח ! 2 .לדעת ש בתוך כל התנהגות קשה ולא מתאימה יש קריאה לעזרה וקושי לא פתור. 3 .להעמיד אותם במקומם כשצריך ויחד עם זאת כשיורד המתח- לחבק ולנשק ולהרטיב אותם במילים טובות בלי קשר למה שהיה…

הדס כהן

דווקא כשהוא הכי מכעיס אותי אני מחפשת את העיניים שלו – הם כמו הים בשבילי .. אני רואה פתאום אותו ולא רק את המעשה אז אני מרגישה כמה הוא בעצם אני ואז אני כועסת / מענישה אבל אז אני בטוחה באהבה )סליחה על ההתפיטות ( תודהה על התכנים והמודעות

בלומי סלושץ

אולי לא רעיון עמוק, אבל בהחלט כלי שעוזר לי:
בימים שהם מכעיסים אותי במיוחד, ואני מרגישה מרוקנת מהיכולת לאהוב ללא תנאי
אני נכנסת לחדר שלהם אחרי שהלכו לישון, מסתכלת עליהם נושמים לאט, רגועים, יפים, טהורים…
אז גם קל לי הרבה יותר להגיד לילד הישן שלי: אני אוהבת אותך כל כך

צילי איצקוביץ

ה' הביא לי את הילד כפיקדון, הילד הזה הוא של ה', וככה כמו שהוא, הוא אוהב אותו. אני אוהבת את ה' אז כשאני חושבת על זה אני אוהב גם את הילד של ה'. הקשר העצמי לילד הוא משהו שקיים בתוכנו מעצם היותנו הורים. לא צריך ליצור אותו אלא לגלות אותו : אלא רק להסיר את כל הקליפות החיצוניות שלנו שמפריעות לשאול את עצמנו – מה מפריע לי? מה אני רוצה מהילד ולא קיבלתי, איפה שמתי על הילד את הצרכים האישיים שלי )לאישור, להערכה, לקרבה(? לזהות את המקומות האלו ולעבוד איתם – לחבק אותם, לחפש מי שכן יכול לספק או להתאבל ולנחם את עצמי על כך שהם כרגע לא מסופקים. בכל מקרה – כל הצרכים האלו שלי )האישור שאני אמא טובה, ההצלחה שלי באמהות, השם הטוב שיהיה לי ( לא שייך לילד. ילד לא צריך לספק את אמא. לא צריך לגדל את אמא. אמא תפקידה לבוא מול הילד מלאה בעצמה – ולהיות זו שמספקת את צורכי הילד ומגדלת אותו. והשאלה היא מי הוא, מה הוא צריך ומה הדרך המיטבית שלו לגדול. מצטערת שלא הצלחתי למצות יותר וזה לקח יותר מ-2 משפטים.

 

אימא רייכמן

במענה לשאלתך הקושי לקבל אותם בכל מצב הוא בשל המעורבות הרגשית שישנה שהרי בהיותו ילדי אני חש אותו כמזוהה עם אישיותי כאילו אני נכשלתי. המעורבות הרגשית גורמת לתגובות הורים לא מידתיות כל פי הילד מה שמחמיר את המצב. ולכן ההתמודדות הנכונה היא ללא מעורבות רגשית" כאילו אני מנסה לעזור לילד של השכן שהרי זה באמת כך שהרי ילדי הוא רק פקדון אצלי ואינו שלי אלא של מי שהוריד נשמתו לעולם.

 

משפחת בניפלא 

איו אדם רע – יש אדם שרע לו מחובתנו כהורים להבין – שהילד במצוקה חום ואהבה – הם הדרך היחידה, להביא לשינוי גערות וכעסים – רק יחמירו את המצב, הילד ישאר ללא משענת תומכת!!! )בנוסף לתיסכולים האחים שהוא עובר(.

 

אראלה שוורץ

תגובה אחת
  1. admin הגב

    אתי מקסימה
    תשובות המשתתפות היו מרגשות ביותר, אולי בזכות ההכוונה שלך. את כה חמה ואוהבת, ומקרינה על סובביך את הרצון לאהוב ולהשפיע.
    מי שאוהבת את ילדיה, ידידותיה, חמותה, חברותיה וכול שסביבותיה מרוויחה את חייה. לכל אחת קיימת האפשרות לחיות חיי אהבה או שנאה – מי שמתרגלת לדון לזכות, לראות הטוב בזולתו, לאהוב ושוב לאהוב חייה יהיו חיי שמחה, אהבה ורוגע, ומי מאתנו לא מבקשת חיים כאלו.
    לעומת זאת מציאות של כעס, האשמה, רטינה ומציאת השלילי יגרמו לנו חיי כאב, צער, אכזבה וריחוק סביבתי.
    אין אמא שלא אוהבת את ילדיה ורוצה להעניק להם את הטוב ביותר. בעולמן של למורות, אין מורה שלא אוהבת את תלמידותיה. אם היא רוצה להעניק להן את הטוב ביותר עבורן, עליה לאהוב אותן, לרומם אותן, לראות בהן את הטוב והיפה. אין מתנה גדולה מזו – מקשר חם בין הורים לילדים, בין מורה לתלמידה, ובכול מערכת יחסים אחרת. גם כששוגים או טועים הקשר ימשיך להיות חם ואיתן.
    ילד שמרגיש קשור גם ירצה ללכת בדרך טובה ולהיות טוב. ילד חסר אהבה והערכה יחפש חום במקורות נשברים אשר לא יכילו מי אהבה אמיתיים. הוא ירחק ממקור מים חיים, מחיי תורה מפכים
    לא לשכוח לבקש, להתפלל, לבכות ב"אתה חונן לאדם דעת" שנשכיל לדעת איך לנהוג, להגיב נכון בכול סיטואציה, לדעת איך לענות ומתי להגיב, כול מילה יכולה להעלות את ילדנו או חלילה להפיל.
    אם תחושת שליחות בשמירה על פיקדונות שד' הפקיד בידנו מחלחלת בליבנו, נצליח להודות מבוקר ועד ערב על מתנה יקרה זו. ויעלה תחנוננו עד ערב… ותיראה בקשתינו לשמור על האוצר היקר לבל יינזק.
    הילדה הקטנה שהופקדנו על גידולה תתמלא במצבור אדיר של אהבה,תיטען במחמאות של הגדלת הטוב והקטנת הכישלונות, כך תצמח לאילן רב פרות וכל הרואה ביופיו יאמר: "בך אתפאר".
    אני ממשיכה להצטער בכאב פטירת אבא, מבקשת מד' שיעניק עוז ותעצומות לאמא המיוחדת שגידלה אותך עם אבא להיות מה שאת היום, כה אהובה ונערצת, מנחה את דור העתיד לאהוב, להבין, לגדול ולהצמיח.
    לאחיותייך המקסימות – נושאת אתכן בלבבי , מעריצה ואוהבת,
    שלך באהבה אין קץ, חנה ליינר.

השארת תגובה