יש קונצנזוס להמשיך את השתיקה, אני הפרתי אותו

יש קונצנזוס להמשיך את השתיקה, כרגיל גם אני בעד טאבו, אך לא כשמדובר בחיים.


לפני הכול, חלילה לי מלדון, לשפוט, לנקוט צד או להביע דעה. אין לי כלים, מושג, יכולת ורצון.
אני מתייחסת לתמות כלליות העולות בעקבות הסיפור כהזדמנות ללבן ולעבד נושאים שהגיעו בפתע
לפתחנו, כהמשך לעשייתי בתחום המוגנות. בתפילה שיהיה לתועלת.
ב"ה שאנו מגיבים בסערת רגשות, הצפה ותנודתיות בין הימנעות מלדבר לבין כפית החזרה המחייבת אותנו
לדבר שוב ושוב. זה חלק מהקושי של הנפש להכיל מורכבויות וניגודים כל כך סותרים, כל כך מבלבלים, כל
כך מבהילים.
לפני שלושה חודשים אבדתי בפתאומיות את אבי, הרב אדר"ת זצ"ל, בתאונת קורקינט מחרידה ומיידית.
בחודשיים הראשונים, עוד חיפשתי אותו, באופן קבוע, "בצומת שלנו": רחוב רבי עקיבא- הרב קוק. הנפש,
שיש לה את הקצב ומנגנוני ההגנה שלה, צפתה לו שיבוא הביתה וידפוק על הדלת ויגיד, סתם עבדתי
עליכם. כי כשיש טראומה פתאומית כל כך וקושי להכיל את המכלול, צריך סבלנות, אמונה בתהליך ונתיבים
לריפוי.
הנפש, יכולה להכיל טרגדיות קשות כמו מחלות, וגם תאונות דרכים פתאומיות, אפילו לאבא אהוב ובריא כ"כ
שרק ליווה את אמא לעבודה. אך לא מעיוותים וסיפורים שכאלו. ואגב, גם כשמדובר בסיפורים ורכילויות על
כך ]כי זה לא הדבר, אלא מה שמדברים ומתעורר בעקבותיו, ומתוך זה אני כותבת[.
וכשחוויות מאירוע כזה ]גם אם לא היה, אלא בעצם הדיבור על כך[ מגיעים לילדנו לא בדלת הקדמית, אלא
כהצפה של רעלים באטמוספירה
אני לא מוכנה שנשתוק. כי אז, אנו מייצרים נזקים בנפשם הרכה והמבולבלת, גם ככה.
אז- לפני מה עושים ברמה הקונקרטית, אתם כבר מכירים את הגישה שלי כחיבור לשפת הלב- שפת
הנשמה. ולכן,


א. תתחברו לעצמכם, תנשמו, תסערו, תכתבו לעצמכם, תקראו, תדסקסו ותגיעו אתם רגועים, מחוברים
]לא מנותקים ולא אדישים, וכמובן לא מרכלים או משתפים בפרטים שהם לא יודעים[, ומסוגלים להכיל את
כל מה שיעלה.
מותר ומומלץ להיות עצובים. אני עצובה שאמון, שהוא אבן הבניה בחינוך – מתנפץ כדורלקס לרסיסים,
אני עצובה שיש טרגדיות כאלו, ואולי כתיקון, שיחה עם עצמנו ועם ילדנו תוכל להוות ראשית תהליך
בניה.

ב. תבדקו מה הילדים יודעים, מרגישים, חושבים, מבקשים.
מה הם שמעו בגרסאות החברים המתגלגלות עם ריבית והצמדה
ומה, אם בכלל, המחנכים דברו איתם.
בכל אירוע, יהיו מגוון קולות שונים ולעיתים מקוטבים. תקשיבו לכולם ותכבדו, אל תנסו לכפות את דעתכם,
הדגישו את אופן הדיבור שאמור להיות מכבד, נקי, נעים ולא שיפוטי. המטרה היא לעבד ביחד, לחוש
מוכלות, הגנה ובכך לבנות את האמון שקרס.


ג. אנו לא דנים אנשים. כיהודים, אנו מצווים לקיים את התורה ומצוותיה ויודעים כי ככל שהאדם גדול יותר-
יצרו גדול ממנו. ואין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. לילדי, אמרתי שאין אדמו"ר, ראש ישיבה, צדיק
וקדוש, שאין לו יצר הרע. לכולנו יש. אנו לא בודקים את היהדות דרך האנשים המקיימים אותה. גם אני
כהורה, לא זוכה לקיים הכול כמו שצריך. סבא שלנו באמת התכונן כל חייו ושב יום לפני מותו, אך הוא היה
מיחידי סגולה ]אולי לכן הוא כבר לא פה [ מסר זה אני בעיקר מעבירה למתבגרים, ע" מ שלא יקחו דוגמה
אישית ושיפוטית מבנ" א שלעיתים מאכזבים ועלולים ל הוות דוגמה מעוותת ואז עלולה להרוס את כל האמון
]בהכללה שמאפיינת מתבגרים[.
זו גם הזדמנות לחדד כי אנו בעולם השקר ואין לנו כלים לדעת, לשפוט וגם לא צורך להתעסק עם זה. אנו
אמורים לעשות את ההשתדלות והעבודה שלנו.


ד. רוב האנשים בעולם טובים ותקינים. לא כל מי שנראה רב, צדיק, רופא, עו"ד וטוב לב, הוא כזה. דגש על
עזור לי להישמר מאוהבי כי משונאי אשמח כבר בעצמי, קריטי בנושא המוגנות – המדריך מצורף כמתנת
חינם לריענון.


ה. ה' נתן לנו את המתנה הטובה ביותר שאפשרית לנפש האדם: מתנת התשובה
ולא רק בחודש
אלול….כשאנו נופלים, יש לנו מוצא, יש לנו כיוון, יש לנו תמיד אפשרות לייצר אור. שבע יפול צדיק וקם וגם
שבעת אלפים, העיקר שיקום. ואם ישוב יכפר לו. אמת – כי אתה יודע יצרם.
נכון, זו דרך, זה תהליך, יש בושות, צריך זמן, יש נזקים, זה לא קל, אבל אין קיצורי דרך, על מה שעשינו אנו
חייבים לשלם. ואם ה' מוכן, תמיד, לקבל אותנו, בואו נקבל את עצמנו עם המגרעות ונעשה את העבודה
שלנו. כי אין דרך אחרת. פעם הגיע לר' חיים גריינמן זצ"ל יהודי שקץ בחייו, ושטח את רצונו ולבטיו לסיים
את חייו כי כאן רע לו כ"כ. ר' חיים ענה לו ומי מבטיח לך ששם יהיה לך טוב יותר??? אנו שמאמינים בעולם
הנצח, בטוחים כי רגע של תשובה, חיים עם משמעות, קיום מצוות, מקיים עולם מלא, גם אם לא קל.


ו. אנו ההורים תמיד נהיה לצידכם – 

בכל בעיה בין אם אתם נפגעים ובין אם אתם פוגעים-
בואו, שתפו אותנו, ביחד ובאהבה נעזור לכם.

ילד שגדל באווירה מקבלת, אוהבת, מעריכה ומאמינה, יבוא, ישתף גם אם הוא, חלילה פגע וגם אם הוא
חלילה, נפגע. תקשורת פתוחה, ישירה, מכבדת ומכילה, עומדת בשעת משבר ומסייעת עד מאוד. בואו
נעבוד על הקשרים האלו מעכשיו.


ז. זיהוי מערכות יחסים הרסניות ופוגעניות – כל ילד, נער ומתבגר ]לשון נקבה וזכר זהים[ אמורים
לזהות ולהצטייד בארגז כלים. זו האחריות שלכם לצייד אותם בכאלו.


ח. לכל בעיה יש כמה פתרונות
– גם כשראה שאין מוצא, והשמים עוטי ערפל ואימה, תמיד יש אופק. נכון,
לפעמים זה אתגר לזהות אותו, לפעמים זה מתיש וסיזיפי להסיט את העננים, אך מוות הוא לא פתרון, הוא
יצירת בעיות חדשות. מסר זה, שלכל בעיה כמה פתרונות, מיועד לתרגול עם ילדים מגיל צעיר, אך ביחס
לחיים, חשוב לחדד זאת עם מתבגרים שהם כ"כ רגישים, נעים בין מצבי רוח קיצוניים, חווים רגשות
בעוצמה, וגם עלולים לקחת דוגמה אישית ממודל שהיה עבורם דמות משמעותית.


ט. החיים מראים לנו כי להכיל זרועות תמנון של גם וגם וגם זה לא פשוט בכלל אבל, וגם בזה אנו מאמינים,
כי הנותן שלג כצמר, מדייק את הכוחות שלנו בהתאם למשימה הנדרשת מאיתנו להתמודד. אנו עם כוחות
גוף ונפש להכיל גם את מה שקרה, ויודעים כי הכול מושגח בהשגחה פרטית ובכך, מגדלים ומשתמשים
בצמר ע"פ כמות השלג.


י. ברגע שנעשה, נדבר, ננשום ונכאב, תחושת הביחד, השליטה, העשיה, תחזור אלינו ובס"ד נרגיש טוב
יותר.


בואו נתפלל לס"ד מרובה, ימים ולילות שקטים ורגועים, נחת ועשיה מדויקת וטובה.
אתם מוזמנים לכתוב לי, לשאול ולהגיב
שלכם, עם כל הלב, המורכב
אתי

7 תגובות
  1. admin הגב

    חייבת להגיב ולומר
    ישר כח
    מסמך ראשון שקראתי והרגשתי שאת מדברת מיראת שמיים ומלווה במקצועיות רגישות ומוגנת
    תודה!!!
    לייקי מרגלית

  2. admin הגב

    שלום אתי ותודה על המסמך שרואים שנכתב מהלב,
    אמרת שרוב האנשים טובים, וזה הגיוני,
    אבל- מה עושים אם אחרי מס' מקרים קרובים מדי,
    בעיני – רוב האנשים חשודים וזה כולל כמעט את כולם!!
    יש לציין שבעבר הייתי כזו שנותנת אמון ממש בקלות, מאמינה בטוב של האנשים ורואה בעיקר את הטוב שבהם,
    אבל אחרי שאנשים כ"כ טובים בגדו באמון בצורה הכי כואבת, (בכל המקרים הפוגעים היו אנשים טובים, נהדרים, בעלי השפעה וכריזמטים)
    מה שיוצר אצלי חוסר אמון מוגבר כאשר מדובר באנשים כריזמטיים וחברותיים במיוחד, (גם אם מדובר למשל במישהי שהייתה קרובה אליי עד לא מזמן)
    לא מסוגלת לתת אמון, וקשה לחיות בצורה כזאת, איך חוזרים להאמין באנשים?
    איך מפסיקים לחשוד בכל אחד? והאם בכלל צריך להפסיק לחשוד?
    אולי לא לחינם אנו נחשפים לכ"כ הרבה מקרים,
    אולי זה אומר שיש עוד המוווווווון, פשוט עדיין לא עלו עליהם?
    מקווה שהובנתי, אשמח לקבל תשובה,
    תודה!
    ציפי שטיינר
    תשובתי-
    יפי יקרה
    כואב ללכת בעולם בתחושה שאין אמון
    שכל אחד הוא פוטנציאלי לפגוע
    שלא כדאי להתקרב כי בסוף ניפגע.
    זו חרדה, שיש לך סיבות טובות לחוש
    אבל
    זו פגיעה באיכות החיים עם הכללה.
    חשוב להיזהר, להיות עם עין שלישית פקוחה, אבל גם להתקרב
    מבינה שכנראה הניסיון שלך מורה לך לנהוג כך
    אבל, טיפול בו תעבדי את החוויות והתחושות יכול לסייע להגיע לדרך המלך
    ולהחזיק גם וגם, בעז"ה.
    מאחלת לך המון ס"ד במציאת האיזון.
    אתי רוזנצוייג

  3. admin הגב

    תודה אתי,
    ותודה שאת לא שותקת,
    אסור להמשיך לשתוק!
    נתת לי חומר מצוין לעיבוד,
    תמשיכי להצליח
    אסתי פשן

  4. admin הגב

    אתי היקרה!
    נהנתי כרגיל לקרוא את דבריך הככ מדויקים ונכונים. אני חושבת שאין רע יורד מלמעלה, והטלטלה בה שרוי הציבור החרדי נועדה כדי לגרום רק טוב. ואני אסביר.
    א. נושא המוגנות מדובר כעת בכל פה. כל ילד בגנון יודע להסביר שאנשים גם אם הם נראים צדיקים הם יכולים להיות מסוכנים ועוד ועוד.
    ב. עצם העובדה שהפניות נידונו בבית דין לא חרדי מעלה את הצורך למקבילה חרדית. הציבור החרדי צריך כתובת לפניות למקרים כאלה.
    ג. הפחד משתק. אני מאמינה ורוצה להאמין שאנשים שפוגעים בימים אלו- יפחדו קצת יותר מאי פעם.
    ד. הצורך בכתובת טיפולית לפוגעים עצמם. הרי מדובר במחלת נפש/ התמכרות. ולאן יכול ללכת בן אדם שרוצה לטפל בעצמו? כמו שאני לא יודעת, גם הוא לא יודע.
    ה. מטפל ללא תעודות אמור לעורר סימני שאלה. חובה לבדוק מהי ההכשרה לפני שהולכים לטיפול.
    ו. החובה בשמירה על הילכות יחוד.
    ז. הכרת המושג התאבדות. אני באופן אישי הייתי צריכה להסביר לילדים שלי מה הפרוש להתאבד. הסברנו שזו בריחה מחזרה בתשובה ומהתמודדות וכו.
    ח. האמון במתלוננות. אני יודעת שזה לא טרנדי בציבור החרדי. אבל אני חושבת שיש כאן מסר. כי אם ח"ו ילד שלי היה נפגע והיה שומע את הסיפור, הוא היה אומר- אין לי מה לספר כי למה שיאמינו לי. קל לנו להגיד – לא יודעים, לעולם לא נדע וכו. אבל כמסר לילדי הפרטיים אמרתי שאני לא יודעת איך בדיוק הוא פגע אבל אין ספק שהוא פגע. וטוב שהמתלוננות לא התבישו והלכו להתלונן. כי חובה לספר על כל פגיעה!

    תמשיכי לעשות טוב ולדאוג להגנתם של ילדי ישראל. אני זוכרת לך בהכרת הטוב גדולה את ההרצאה ששמעתי ממך שממש הצילה את הבן שלי כשחווה פגיעה.
    הוא ידע בשעת מעשה לברוח ולכן ב"ה ניצל. נדלק לו אור אדום כשזכר שאמא אמרה שגם אנשים צדיקים יכולים להיות רעים. ולאחר מעשה כששיתף אותי ידעתי אני להוציא אותו גיבור ולא קורבן. כך שיצא עם מינימום חבלות בנפש.
    ישר כוח!

  5. admin הגב

    היי אתי.
    קראתי ברתק את התוכן ששלחת היום.
    הערכתי אותך על שדיברת גם על מצוקתם של חלק ניכר מהפוגעים.
    נושא המוגנות חייב לתת מקום גם לזה
    כי אם לא אז זה ימשיך להיות מעגל קסמים עצוב שלא נגמר.
    הלא ההיגיון אומר שאם סטטיסטית יש כל כך הרבה נפגעים (ברמה כזו או אחרת)
    זה אומר שיש גם הרבה פוגעים (ברמה כזו או אחרת)
    ובמקרים רבים זה גם וגם, כלומר הפוגע הוא גם פגוע.
    הדמוניזציה שיש בציבור מביאה את אלו שעל הסקאלה הזאת למצוקה נוראית ולחוסר דרך.
    הם הרי זקוקים לעזרה. אם לא נעזור להם מעגל הפגיעה ימשיך.
    לדעתי כרגע זה צריך להיות השדר – מודה ועוזב ירוחם.
    מחזקת את ידייך בשדר הזה.
    מדברים הרבה על כך שילד צריך להרגיש בנוח לשתף בבית במה שקרה לו.
    לא פחות מכך אדם צריך את המקום הבטוח לדעת שיש דרך לתקן, יש דרך לפתור בעיות, שיקבלו אותו בחמלה. שמודה ועוזב ירוחם. שהיד פתוחה לקבל שבים.
    רק כך נעצור את מעגל הכאב.
    גם את זה כמובן צריך לעשות בעדינות, במקצועיות וברגישות רבה.
    הרי אף פעם איננו יכולים לדעת מה מאחורי מי שמולנו.
    כל הכבוד שהרמת את הכפפה.
    הצליחי בהמשך שליחותך.
    חברתך א. אנא השאירי בעילום שם.

  6. הילה הגב

    שלום לך אתי יקרה.
    את לא מכירה אותי.. אני מכירה אותך דרך תפוצת המיילים שלך. התחברתי אל התכנים שלך בענייני לקויות למידה די מזמן וזה עזר לי עם ילדיי שלי ועל כך תודה לך.

    אני פונה אלייך כי המייל הזה ששלחת זעזע אותי.
    שלחת תגובה של אמא על ילדה שלה בת 6 שנפגעה והיא פוגעת בחברותיה.
    אתי, הילדה הזו חייבת טיפול! אסור להתעלם מזה! היא תעצר התפתחותית, בכל תחום בחייה: לימודית, אישית, התנהגותית וכן, גם בקיום מצוות וקשר עם בורא עולם! ככול שהפגיעה מתרחשת בגיל יותר צעיר זה נשרט יותר עמוק בנפש! אין "היא סה"כ בת 6"! אין "היא יודעת שזה אסור ומה אני יכולה לעשות"! אין, פשוט אין! אם הילדה לא תטופל בקרוב היא תפגע באחיה, באחיותיה, בחברותיה וגם בילדיה שלה!! אבל הכי חשוב הנשמה שלה תשאר מפורקת!!

    א"א לעבור על זה לסדר היום! הרי אם הילדה היתה אוכלת בשר וחלב יחד האמא היתה עושה הכל כדי שזה לא יקרה, נכון? אז זו מצוות האם עכשיו! זו עבודת ה' הכי חשובה שלה עכשיו! לקחת את הילדה לטיפול! להשקיע, להתאמץ ולעזור לה יחד אנשי מקצוע לרפא את הפצע הכואב הזה!

    אני יודעת שזה לא תפקידך, אני יודעת שזו אחריות האם, אבל אני כותבת את המייל הזה כדי לחזק את ידייך לעזור לאמא לפנות זמן ולפנות לעזרה. זה חשוב. זה דחוף. למען הילדה הזו, המסכנה, ולמען הדורות הבאים שיבואו בקשר איתה.

    אנא עזרי לאם הזו. אולי התועלת לא כ"כ ברורה לה, אולי אין לה פניות להתעסק עם כל הסיפור הזה. אבל זו הוראת שעה. זו מצוות היום. זו עבודת ה' הכי חשובה שלה כרגע!

    בהערכה ובתקווה שזעקתי תשמע על ליבך הטוב,
    הילה

  7. אתי הגב

    "תראי, היא רק כמה פעמים עשתה דברים כאלו לחברות, בגדול, היא ממש יודעת ומבינה שזה אסור. ומה אני יכולה לעשות? זה מה שעשו לה, אז זה מה שהיא עושה….והיא בסך הכול בת 6, לא נורא"
    כנראה שאת החוסר אונים שהיא חווה
    ובתה חווה
    והחברות חוות
    והאמהות שלהן חוות
    הצלחתי לחוות ועדיין, אני, בכבודי ובעצמי.
    פי התמלא, הלם ושתיקה רועמת
    והרגשתי, ששום מילה, לא תתקבל
    מול נחרצות שבמנגנוני הגנה הרסניים שכאלו.
    שיתוף הפעולה עם הפגיעה, שלא בכוונה, ברור לי,
    עלול ליצור מעגלי פגיעה חדשים.
    כדור השלג מתגלגל וגדל
    ובשביל לכסות את המצפון
    יושבים ולא עושים.
    אז מאוד לא טיפולי לכעוס
    וצריך להכיל
    ולהיכנס לנעליים
    ועוד מילים גבוהות
    אבל
    אני גם אמא למז'ינקל'ה בכיתה א'
    וחושבת על אלפי נפגעים/ות בשנה
    ואני כועסת משם.
    מאיך אנו לא עושים עבור ילדנו
    את כללי הבסיס הקריטיים למוגנות?
    בפרט, כשהם כ"כ זמינים ונגישים
    תוך שמירה על כבוד, לשון נקיה וערכי העל שלנו.
    איך אנו מוכנים להמשיך בשגרה ולסמוך על הנס?
    ואיך, אם משהו קרה, אנו מעדיפים לטאטא, להכחיש, להסביר
    להאשים, אבל לא ממש לטפל.
    אז
    מחוסר אונים לרכישת כלים
    והיום, שימו לב, היום האחרון למבצע עם הקלפים.
    איך והאם אפשר???
    מתגובות של מאות הורים שרכשו את הקורס המקיף, המקצועי והמלא
    זה, בס"ד, קורה ואפשרי!
    כי המפתחות לילדכם ולמוגנות של ילדכם וביתכם
    בידיים שלכם.
    וכל התענוג הזה ב 55 ש"ח לעשרה חודשים.
    מה תקבלו חוץ מכול מה שכבר נכתב?
    א. ספר עם תוכן מסוכם, תרגילים להתבוננות ודפי סיכום
    בתחומי ההורות והמוגנות:
    שייכות
    הכלה
    שיתוף רגשי
    גבולות
    מוגנות – באישור משמרת הקודש והחינוך
    וכל הנושאים הרלוונטיים לתחום, בצורה אנושית, נעימה, מקצועית ומעשית.
    בהמלצות אנשי מקצוע – מצ"ב
    ב. דיסק און קי עם 8 שיעורים מלאים [מוסרטים – ניתן להמיר לקבובץ שמע]
    עם ים התוכן הזה.
    ג. ערכת: "מנצחים עם הקלף היומי" במתנה!
    ד. רוגע, שלווה, ביטחון, ידע שהוא הרבה כוח ובעיקר- תעצומות
    ותעודה- שעשיתם את כל ההשתדלות.
    נטפריות, אני כאן 0583264443 לכל שאלה
    חודש טוב ושמח לכולנו:)
    ושנזכה לעשות אותו כזה
    כי זה גם בהשתדלות שלנו!
    שלכם,
    אתי רוזנצוייג- קריאת כיוון
    מטפלת באמצעות פסיכודרמה

השארת תגובה