חגים ואתגרים/ הכנה לחג הסוכות

הכנה הורית לחג הסוכות

איך להדריך את הילדים להסתדר ביניהם בתנאים של פחות מקום ופחות
נוחות? מה עושים עם ילדים קטנים שמאוד רוצים לאכול/לישון בסוכה,
כשאין מספיק מקום או כשהם מדי קטנים בשביל זה? איך לשמור על הריכוז
והאחדות של המשפחה למרות הרעשים מסוכות השכנים וההימצאות
במקום לא מאוד פרטי ?

כל שבת וחג מציפים באופן גלוי מרכיבים סמויים מהדינמיקה המשפחתית
המדוברת ובעיקר הסמויה. תצפית על המשפחה מגלה לנו, בלי מילים ולעיתים
בלי מודע, את המתרחש ומהווה חלון הצצה ל….כל משפחה והמשפחתיות שלה!
סוכות נמשך שבעה ימים ועשרות ארוחות וכמובן סוף מעשה במחשבה תחילה.
תכנון מקדים, מחשבה ומניעה הם, לחלוטין, בס”ד, סוד ההצלחה.
על דברים מהותיים בקשרים משפחתיים לא עובדים בחגים – כמנחת הורים
כשאני מתשאלת ]בעדינות[ הורים לגבי משך הזמן של הקושי אני שומעת
לפעמים מספר שנים כמעט כמו הילד. לכן, לא בחג הנוכחי נפתור את כל
הבעיות שאנו גוררים שנים…..כן, כבר עכשיו, נוכל לקבוע מה יהיה שונה
בשנה הקרובה ]השתתפות בסדנת אימהות? קריאת מאמרים בנושא? פגישה
משותפת עם בעלי? מחויבות לדון בקשיים בזמנים קבועים? אתם מוזמנים
לכתוב לי , לשאול ולקבל מאמרים מקצועיים com.gmail@etikivun או לאתר
https://www.eti-kriatkivun.co.il/

החגים אמורים לעבור על משפחתנו מתוך
תחושת מילוי ושמחה.

הכנה- חג חדש ומקסים לפנינו. יש ילדים המתקשים לצאת מהשגרה אל הלא
נודע. “הכנה” חשובה מאין כמותה. גם אם הילדים קטנים נוכל להראות להם
היכן תהיה הסוכה, להתייעץ איתם היכן למקם כל פריט, להיכנס איתם לשם
ובעיקר להעביר להם תחושת שמחה פנימית במצווה הגדולה והמיוחדת. אכן,
שינוי דורש התארגנות, דיבור והכנה אך זהו כלי נהדר לכל מצב בחיינו, כבר
כשהתינוק מתחיל בשינויים של מעבר מבית למטפלת אני אנחה את האימהות
להכין אותו, כך גם לקראת מציאות חדשה של חג ארוך. לכולנו יש סכמות
במוח בהם מאוחסנים מיליוני פריטים המאורגנים יחדיו של זיכרונות, הרגלים,
שירים, מאכלים, ניחוחות, רגשות, תפילות וכל מה שקשור לחג. הסכמה
מסייעת לנו לקדם את פני החג הבא תוך חיבור בין הידע הישן לחדש. לילדים
צעירים הסכמות רק מתהוות, אנו המתווכות ומחוללות השינוי ולכן תפקידנו
בהכנה, יצירת משמעות אמיתית, טהורה, שמחה ומיוחדת שיתוף בהכנה
ובעשיה כל כך חשובים ומשמעותיים.
איך להדריך את הילדים להסתדר ביניהם בפחות מקום ובפחות מקום ? –
אימא שיושבת ומקטרת עם “פרצוף לימון ” לא תוכל להדריך גם אם תפנה
להדרכה הטובה ביותר. אימא היושבת שמחה, נינוחה ורגועה גם בסוכה
הצפופה, הקטנטנה והכי פ חות נוחה לא תצטרך להדריך בשום הדרכה.
והמשמעות היא כי המקום שאנו כהורים נמצאים בו הוא יועבר וישודר, בתת
מודע, לילדנו. המסרים הבלתי מילוליים מועברים ב%90 לעומת המסרים
המילוליים שמועברים באחוזים בודדים, לכן אין מה להשקיע בהדרכה, יש
להשקיע בחוויה הפנימית שלי כהורה.

לפני ששיפצנו את ביתנו התייעצנו עם הילדים לגבי הגודל של הסלון שכדאי
שנעשה. הם היו כבר בני עשרה והתחשבנו בדעתם. הילדים בקשו שיהיה לנו
סלון בגודל של הסלון של “סבא וממי” ההורים שלי שיחיו. בעלי ואני החלפנו
מבטים ולא הבנו מה קורה….הסלון של ההורים שלי ק-ט-ן- והילדים, הרי,
רוצים סלון ענק, מה קורה פה? הם גם השוו ובקשו שזה לא יהיה כמו הסלון
של……ואז בכלל צחקנו, שהרי יש ל”הם” סלון ענק!!! כששקפנו להם את
הפערים במטרים הם אמרו בשיא הרצינות והתמימות ]ואני מדגישה מדובר
בילדים בגילאי עשרה+[ שבסלון של סבא וממי כל הזמן יש אורחים, נכדים,
זוגות נשואים ולכן הם בטוחים שזה סלון ענק והפוך גם התאים…. המשפחה
ההיא בקושי מארחת בשל “חוסר מקום” ולכן הם חוו את זה כמקום קטן.
כלומר, יצירת התחושה של גדול או קטן לא היתה קשורה לממד הפיזי אלא
לממד הרגשי, חוויתי ובחג הסוכות בוודאי ה רוחני.
לגבי רצונם של ילדים לאכול ולישון בסוכה הייתי מאפשרת להם, משחררת
והעיקר שייהנו מחווי ית החג. ניתן לקטנטנים להוסיף שולחן וכסאות קטנים
עם כלים מיניאטוריים ובכך הם שותפים, נוכחים, חווים, סופגים אך לא
“תופסים מקום”. חשוב לארגן מראש את המקומות ולדאוג שכל אחד ירגיש
טוב במקום שלו ]זו עבודת חיים ולא סידור טכני…[.
איך לשמור על הריכוז והאחדות של המשפחה למרות הרעשים מסוכות
השכנים וההימצאות במקום לא מאוד פרטי?
טבעי שבהתחלה כל אחד מסתכל החוצה, נבוך, מחייך, צוחק מסתקרן אך אם
אצלנו ובתוכנו נעים, ממלא, שמח וטוב אין צורך להתבונן החוצה כי יש מספיק
פנימה.

כמובן, שתפקידנו כהורים לחשוב ולתכנן מה מתאים לילדנו ולמשפחתנו
ויגרום להם לשמוח, להיות אתנו בשמחה תמיד.
מאחלת לכולנו שבתות וחגים שמחים וממלאים.
שלכם , אתי רוזנצוייג – קריאת כיוון
מאבחנת דידקטית ומנחת הורים

השארת תגובה