"ילד רחפן" – עקרונות טיפול,הפרעות קשב וריכוז
מאת הרב ד"ר גד דואר.
רציונל:
אדם מוּנע על ידי שני מוקדים:
- מוקד של עולם פנימי, צרכים, רצונות התענינות וכו'.
- מוקד של דרישות של העולם החיצוני: להתלבש, להתרחץ, להתפלל, לאכול, להקשיב למורה, לבצע מטלות לימודיות ומעשיות (לחזור מבי"ס הביתה, קניות, לסדר חפצים במקום וכו')
הפרעות קשב וריכוז הם לא רק מה שחשבתם…
ככל שאדם מתבגר, המוקד החיצוני מקבל משקל גדול יותר, ובעת הצורך הוא מניח בצד את עולמו הפנימי ומגייס את כוחותיו לצורך עמידה בדרישות.
גם אדם מבוגר, כשאין לו דרישה חיצונית מוגדרת, כגון נסיעה באוטובוס מירושלים לתל אביב, העדר המטרה גורם באופן אוטומטי לגלישה לעולם הפנימי והוא נשלט על ידי מהלך הרעיונות ומסיחים מזדמנים.
בני אדם שונים זה מזה במידת המחויבות שהם מרגישים לדרישות ובמידת ההנאה להישאר בעולם הפנימי המזדמן והלא מחייב. ככל שאדם הוא משימתי יותר בטבעו, או בעל נטיה להיצמדות לכללים וכו', הוא ירגיש יותר מחויב לדרישות.
בני אדם שמרגישים פחות מחויבים לדרישות ומטרות יגלשו באופן טבעי לעולם פנימי מזדמן ויראו רחפנים, חולמים בהקיץ, מתנהלים באיטיות, פחות הישגיים וכו'.
חשוב לציין שתפקוד המונחה על ידי דרישה אינו חייב להיות דווקא דרישה חיצונית, אלא יכולה גם להיות דרישה עצמית. דהיינו יש בני אדם שמעדיפים להיות מונחים על ידי עולמם הפנימי אבל אינם גולשים לחלימה כי הם מציבים לעצמם דרישות התואמות את עולמם הפנימי, כגון אומנים וכו'. אצלם הריחוף יהיה חלקי.
אופן הטיפול ברחפנים:
- מודעות עצמית לתפקודו: ליצור מודעות לכך שיש שני מוקדים. המודעות היא על ידי ש:
- מספרים על ילדים שנאבקים בין הדרישה לעולם הפנימי במצבים השונים באופן שמזכיר את תפקודו של ילדכם.
- אומרים שגם למבוגרים זה קורה ואפילו לכם ומביאים דוגמאות.
- פונים לילד ושואלים אותו אם גם לו זה קורה ומבקשים ממנו שיפרט.
- מוסיפים ומפרטים היכן המאבק הזה יכול להיות קיים.
- אמפתיה והצטרפות: משדרים הבנה אמיתית למאבק הזה. כגון 'אני ממש מבין את אלה שקשה להם, שהרי זה כזה כיף לחשוב על זה ולהתעניין בזה. והאמת שקשה להיפרד מזה ולהתעסק בלהתלבש ובלהקשיב' דהיינו לשדר מסר שמשקף את מצבו של התלמיד כדי להראות שאתם מבינים אותו לחלוטין, מה שמהווה נקודת מוצא לאפשרות להתחיל לדרוש.
- מכינים לקראת שינוי: מדברים על חשיבות השינוי והכיף בזה.
- מציבים מטרות קלות ומדורגות, תוך שמלווים אותו, מדגימים לו כיצד לפעול כדי להתחבר ליעד וממילא להתנתק מגלישה לריחוף פסיבי, ומראים לו כיצד המאמץ שלו מוביל לפירות.
מדובר במהלך שמטרתו לשנות טבע אוטומטי, והניסיון מורה שאימון עיקש ומתמשך, מועיל מאוד בס"ד!
נספח
יש להבין שילד רחפן חווה הוראה ברמה הרעיונית. הוראה אינה מתקשרת לפעולה. המגמה היא פסיבית כמי שמצפה שהפעולות המאפשרות ביצוע מטלה יתקיימו מאליהן. כתוצאה מהפסיביות, הדברים שהילד צריך לפעול עליהם מציפים אותו והוא מרגיש נאבד. לכן: יש לקשר פעולה כללית להוראות ספציפיות ולעזור בביצוע הפעולה תוך ליווי עד לעצמאות. חשוב בשלב ראשון לנסות לזהות את המחשבות שעולות לו בזמן קבלת הוראה, ולהציג לו אפשריות חשיבה אחרות יעילות יותר. לומר לו שהתחושה הראשונית היא של קושי גדול ותחושת אין אונים. אבל תחושה זו אינה משקפת את המציאות אלא זו עצת היצר. כשמתחילים לפעול התחושה הזו נעלמת הדרגה ואז חווים סיפוק. לקשר הוראה לפעולות, להדגים לו את הפעולות תוך המללת הפעולות. לפני הצעד הבא לחשוב בקול וכאילו להתיעץ איתו כדי לאפשר לו לעזור ולהציע מה לעשות, בהדרגה להעביר אליו את הפעולה וללוות אותו עד לפעולה עצמאית.
בוקר טוב!!
מבקש לדעת היכן ניתן לרכוש את בספרים הבאים
1.קרא כצבי חלק 2
2. קריאה טקסטואלית
תודה ויום טוב