"הלו קיטי"
מאת הפסיכולוגית: מירי שרגאי.
רק הלו קיטי ידעה שבהתחלת השנה נהיה לה פחד חדש כי כולם אמרו שכיתה ג' היא הרבה יותר קשה מא' וב'. ואפילו שהיא תלמידה טובה, היא פחדה שהיא לא תצליח ואז מה יהיה.
התעודה של כיתה ב' הייתה טובה והמורה כתבה שם שהיא תלמידה חרוצה ושיש לה מידות טובות ושהיא מתפללת בכוונה וכמעט הכול היה בסדר חוץ מזה שהיה מסומן לה קו של פחות ליד הא' בהקשבה בשיעורים. המורה קראה לזה בשם מצחיק, "מינוס", והסבירה שמי שיש לה כזה, שפשוט תשתדל קצת יותר בשנה הבאה.
היא דווקא השתדלה הכי הרבה שיכלה אבל לפעמים היא לא כל כך הצליחה כי כל מיני דברים הפריעו לה להקשבה.
ואז היא הלכה הביתה עם התעודה וידעה שיהיו צרות בגלל הקו הקטן הזה וחשבה איך אפשר למחוק אותו וידעה שאי אפשר וגם שזאת עברה. והיא צדקה בסוף כי אבא כעס נורא וצעק עליה.
אמא ניסתה להרגיע אותו, כמו שתמיד, ובסוף הוא הפסיק. אחר כך הוא קרא לה ואמר שהוא מצטער ונתן לה ממתק שהיא לא אוהבת וזה היה עוד יותר גרוע.
היה לה כבר אוסף של פחדים ישנים, חוץ מהפחד החדש מכיתה ג' והיא לא ידעה מה לעשות. אסור לחשוב אותם ועוד יותר גרוע להגיד אותם כי אז הם יכולים לבוא באמת. רק למישהי אחת בעולם היא סיפרה עליהם ואיזה נס זה שה' ברא את הלו קיטי.
הלו קיטי היא החברה הכי טובה שלה, ואפילו שיש לה חברות אחרות בכיתה ובבניין, אין מה להשוות בכלל ביניהן. אמא קנתה לה לכיתה ג' ילקוט חדש והסכימה שהוא יהיה עם הלו קיטי, אפילו שהוא היה יקר. היא הסכימה גם למחברת עם הלו קיטי וגם עפרון! היה גם קלמר תואם אבל זה היה יקר מדי אז הם לא קנו.
להלו קיטי היא מספרת את הכול. הלו קיטי יודעת שהיא מפחדת שגנבים יבואו ויכנסו דרך המרפסת, אפילו שיש בה סורגים. ושהיא מפחדת מאזעקות וממלחמה ומערבים שיחטפו אותה, והיא מפחדת מכלבים וגם מחתולים ומג'וקים. גם את הפחדים הכי מפחידים היא מספרת לה, שאמא תהיה חולה ולא תוכל לטפל בה ובאחים ושהיא ואבא יתגרשו…
להלו קיטי יש עיניים טובות והיא מקשיבה לה ושומעת הכול. אין לה פה, היא לא מדברת אבל זה לא מפריע.
השנה רשמו אותה לחוג חדש, לא כמו החוגים הרגילים של בית ספר. אמא אמרה לה שהאישה של החוג תוכל לעזור לה בכל מיני דברים. אפילו שהיא לא ספרה לאמא על הכול כמו להלו קיטי, אמא ידעה.
בחדר של האישה יש כל מיני משחקים ויצירות. בהתחלה היא התביישה ממנה ולא רצתה שאמא תלך. האישה אמרה שהיא יכולה לבחור מה שהיא רוצה לעשות והיא לא ידעה מה כדאי, אז בסוף היא בחרה משחק שיש לה בבית והאישה שיחקה אתה. זה היה משונה לשחק עם אישה מבוגרת וזרה.
לאט לאט היא התרגלה אליה ולחדר והסכימה להישאר שם לבד. אמא הייתה מביאה אותה והולכת לסידורים ואחר כך הן חזרו יחד הביתה.
כף היה ללכת עם אמא לבד , והכי כף היה ללכת לחנות של השקל אחר כך ולקנות משהו קטן. אמא הסכימה לפעמים לקנות מדבקות של הלו קיטי אפילו שהם עלו שני שקל!
כל יום שני בשעה ארבע היא הולכת. יום שני הוא היום האהוב עליה, גם כי זה היום החופשי של המורה ויש שיעור התעמלות ומלאכה.
כל פעם שבאה היא צריכה להחליט מה היא רוצה לעשות. עכשיו זה לא קשה לבחור. היא חושבת על זה במשך השבוע ועושה תכנית. לפעמים בא לה רעיון חדש והיא משנה. חבל שאין מספיק זמן בשביל כל הרעיונות.
עברו כבר הרבה שבועות ויש לה בחדר קופסא גדולה עם הרבה עבודות. היא כבר מחכה להביא את העבודות הביתה ולסדר אותם על מדף מיוחד בחדר שלה. הכי היא אוהבת את הציור היפה של הלו קיטי שעשתה בגואש. אולי היא תתלה אותו מעל המיטה. עבודה אחת היא כבר החליטה שהיא לא רוצה לקחת והאישה אמרה שהיא תשמור עליה בחדר גם כשייפרדו. את העבודה מחימר של הפח זבל עם המנעול שלשם זרקו את הפחדים היא תשאיר אצלה. היא לא רוצה אותו בכלל ואין גם מקום על המדף. בעצם, אולי היא תיקח רק את המפתח ותשים אותו בתוך קופסת התכשיטים בצורת לב שהכינה מגבס. היא עוד תחשוב על זה ותחליט.
השנה עוד מעט נגמרת ויתחיל החופש הגדול. היא תעשה קייטנה עם חברות שלה בבניין לילדים הקטנים והיא חושבת על תוכנית. הם יוכלו לעשות יצירה. יש לה הרבה רעיונות טובים לעבודות.
אמא אמרה שבחופש אולי ייסעו לנופש ותהיה שם בריכה! היא כל כך אוהבת לשחות!
בשנה שעברה נסעו אבל לא היה כף כי אבא צעק על כולם שיתנהגו יפה וגם לא הייתה בריכה.
אבא עכשיו פחות צועק. בשבת היא סיפרה מה שלמדו בכיתה בפרשת שבוע והוא נתן לה ממתק שהיא דווקא אוהבת.
בשנה הבאה, בכיתה ד', היא תגיד לאמא שהיא רוצה חוג חדש, אולי "דרמחול", עם הופעה אמתית ותלבושות על במה באולם!
הילקוט שלה כבר לא טוב והיא צריכה חדש. היא חושבת שאולי הלו קיטי זה כבר קצת ילדותי. הלוואי שאמא תסכים לקנות לה ילקוט של ניקי.
כתבה רגישה
נוגעת בדקויות
וגם מצביעה על שנוי
האופטימיות שמנשבת בסופה, נותנת תקווה!!
אשמח לקרוא כתבות נוספות
בהצלחה
דבורה תודה רבה!
תגובות רבות הגיעו אלי בעקבות הסיפור הטיפולי [תרתי משמע] הרגיש והמיוחד הזה. היה מעניין לקרוא את התובנות של האנשים מהסיפור וכחוט השני חזרה המסקנה כי גם האב וגם האם הלכו לטיפול כל אחד לצרכם האישי ולמערך המשפחתי.
אעביר לפסיכולוגית מירי שרגאי את המשוב ואת בקשתך.
בברכה
אתי רוזנצוייג