"אשר פריו יתן בעיתו…"

"אשר פריו ייתן בעתו"  [תהילים, א']

מאת: אתי רוזנצוייג.

שבט- חודש שטבעי לדבר בו צמיחה, התחדשות, תקווה ולבלוב. זהו התאריך בו העץ מפסיק לינוק ממי הגשמים מהשנה הקודמת ומתחיל להרוות את צמאונו מהגשמים של השנה החדשה. בשביל שתהליך הצמיחה יהיה טבעי, האדם כמו העץ , זקוק לתנאים מיטביים: אדמה, מים אויר ואש – שמש.

כולנו משקיעים  כמיטב יכולתנו בילדינו, בתלמידינו, בסובבים אותנו ונקווה גם בעצמנו – [שאם לא כן, תקשה עלינו מלאכת ההשקעה בזולתנו ו"אם אין אני לי מי לי"].

• אדמה– קרקע יציבה ובטוחה המונעת זעזועים ומאפשרת גם לעץ עבות או רעוע להיות יציב. הישמעו גם לאינטואיציות ההוריות שלכם, האמינו בשליחות שקבלתם, עדרו, זבלו אך גם שמטו לעיתים.
• מים – חיים לעולם. לא משנה מה הן המסקנות , הדיווחים והתחזיות. הזרימו מים טהורים, צלולים ונקיים. אנרגיה חיובית, מילים טובות בכוחן לברוא עולמות. התבוננו והיו מודעים ל"מים" שלכם, בדקו מה מעצים אתכם ומרגיע, לצד הטיפול האחראי והמיטבי.
• אויר– חמצן, שחררו קיטור, וינטלציה היא תהליך מרפא. רק לאחר הוצאת אויר ניתן לשאוף אויר נקי וצלול. עשו זאת באופן אחראי ומבוקר. איש מקצוע או טכניקות הרגעה, יסייעו להכיל את העומס.

שאפו אויר -חמצן! השתדלו, למרות העומס, הדאגות, העיסוקים בילד המתקשה, למלא את המצברים שלכם ושל ילדכם. גם לו דאגו לשחרור מבוקר של כעסים, תסכולים, דימויים ושלל מרעין בישין. ובמקביל, עזרו לו להתמלא באוויר צלול, טהור מזיהומים ומרפא.

• שמש – אתם האור! בשלב זה הילד ירח- מקבל את האור שאתם משקפים לו. העיניים שמביטות בו בילדותו, תופנמה בהערכה ובדימוי העצמי שלו. לגדל ילד עם צרכים מיוחדים זו חוויה קשה! מורכבת! אך גם, לאחר עבודה אמיתית, מאתגרת, מצמיחה, מרגשת ומגדלת!

אל תסתכלו על הילד כמשוואה מתמטית. הילד, כיצור כפיו של הבורא שווה, תמיד, יותר מסך החלקים המרכיבים אותו ואם נאפשר לו צמיחה אמיתית הכוללת מרכיבים אלו נחווה נחת, שמחה וצמיחה!