אבחונים

השאלה חשובה כי המשפט: "לפעמים מרוב אבחונים לא רואים ילד" נוצר על ידי כמאבחנת דידקטית. יש מקום לבדוק היטב לפני שפונים לאבחון בכלל. לאבחון דידקטי פונים כשיש תחושת פער והחמצה בין יכולת הילד המרשימה כתקינה לבין העדר מימוש בפעול לא בשל סיבה ברורה כדוגמת מחלה, מעבר דירה, טראומה, מנת משכל נמוכה, קשיים חושיים, רגשיים וכו.. שניתן בשלם לתלות את חוסר ההצלחה. האבחון הדידקטי נועד למפות כישורים וכשלים ביכולות הלימודיות ולזהות ליקויי למידה ומוקדים הדורשים חיזוק וטיפול. מטרת האבחון להאיר את מוקדי הכוח שלו, להסביר את הכשל וליצור תוכנית עבודה המותאמת לצרכיו, קשייו ויכולותיו. האבחון הוא עפ"ר הצעד הראשון והכדאי בשרשרת צעדים אותם יעשה הילד והוריו באם יש קשיים/לקויות למידה המפריעות לתהליך למידה להתרחש באופן ספונטאני. במידה ויש חשד לבעיה רגשית מורכבת, צורך לברר את מנת המשכל, מחשבה על העברה למסגרת חינוך מיוחד מומלץ לשלב גם אבחון פסיכולוגי. המיזם: "קריאת כיוון" נועד לסייע להורים לערוך אבחנה מבדלת ראשונית ולנהל ולממש את תהליכי האבחון והטיפול.