בס"ד

רוצים לשמוע עוד? השאירו פרטים ונחזור אליכם

פיתוח כישורים חברתיים / כלים מעשיים להורים ולאנשי מקצוע, מאת: א. רוזנצוייג – מתוך הדיסק "א' ב' של שילוב". מסגרת השילוב נועדה לתמוך בילדים בעלי קשיים ממגוון לקויות וסוגים. כיום כשרמת המודעות והאבחון עולים ויש ערנות לזיהוי וטיפול גם בקשיים
שלום אמהות יקרות. אתן בוודאי במטבח, ממלאות כרוב, מעצבות משלוחי מנות או ממשיכות להשקיע בתחפושות לילדי החמד…זה לא שיווקי וגם לא נחמד שאני גורמת להסיט את המבט, אך בהחלט אחראי וחשוב!!! בפורים בפרט ובערב פסח בכלל סיכונים עליהם יש לתת
הדרכת הורים כל הזכויות שמורות לד"ר גד דואר אין להשתמש בחומר הכתוב או בחלק ממנו למטרות רווח ללא רשות בכתב מגד דואר רבים הם ההורים המרבים לבקר את ילדיהם מעבר לצרכים החינוכיים של הילדים. מקור הביקורת הזו הוא בצרכים של
עוד בענין ה"אדם רגיש מאד", מאת: פראדי בלוך.   בהמשך לשאלתך – ציבי – אודות בעיות הקשורות ברגישות יתר, נעסוק בהיבטים הנוספים של התכונה אשר הוגדרה כ: "אדם רגיש מאד", ואף אשתדל להעלות הצעות להתמודדות עם הקשיים שבעלי התכונה מתמודדים
שאלות נפוצות
הסדנאות בנושאי מוגנות הן עכשיו, בהחלט, נושא חשוב ומדובר. ונוצרו מצורכי השטח עם נשות מקצוע כדוגמת פקידת הסעד של עירית ב"ב, עו"ס, פסיכולוגיות ועוד. לצד הצוות המקצועי הן גם עברו בקרה של משמרת הקודש והחינוך וזכו באישור [מצ"ב].
הסדנאות מתמקדות ב:
• מניעה
• איתותים וסימני אזהרה
• דרכי תגובה אם חלילה היתה פגיעה
• מוקדי ודרכי טיפול
ידע הוא כוח! ואימא שיש לה כלים היא רגועה [במקום להיות חרדה ומבולבלת], מיושבת, שולטת ומתפקדת באופן יעיל גם במצבי חרום.

הסדנה נותנת כלים פרקטיים להקניית מוגנות, מתוך שליטה, נועם, עדינות, צניעות ואחריות .
הסדנה נותנת כלים לאימהות כיצד להכין את ילדיהם להגן על עצמם מול מנצלי תמימותם, אך להשאיר אותם טהורים ובעלי אמון בעולם.
בסדנאות יש מקום לשאלות ותשובות, יש מצגת תומכת וחומר מסוכם לכל אחת.
לגבי שאלתך לגבי סדנת גברים, יש לי בצוות של "קריאת כיוון" גם יועצים חינוכיים המתמחים בנושא והם מעבירים ע"פ המודל שלי.
תודה על פנייתך ובהצלחה!
אתי רוזנצוייג -קריאת כיוון
קריאת כיוון הוא תכנון, ניהול ומימוש תהליכי אבחון וטיפול. יוזמה שנוצרה מצרכי וקשיי השטח. עודף אבחונים לא ממוצים שאינם מקדמים ולעיתים אף לא מאפשרים לראות ולקדם את הילד. הניסיון המקצועי מלמד כי לעיתים בתשאול מקצועי, מקיף ומעמיק המשלב את כובעי כמאבחנת דידקטית ואת כובעי כמנחת הורים ניתן להגיע למסקנות ולבניית תוכנית עבודה והתערבות לטווח ארוך וקצר ללא צורך באבחון בדווקא. לשם כך נוצר: "קריאת כיוון." כשבדרך זו ההורים והילד חוסכים הרבה מאוד מאמץ, זמן, כסף ואנרגיה.
השאלה חשובה כי המשפט: "לפעמים מרוב אבחונים לא רואים ילד" נוצר על ידי כמאבחנת דידקטית. יש מקום לבדוק היטב לפני שפונים לאבחון בכלל. לאבחון דידקטי פונים כשיש תחושת פער והחמצה בין יכולת הילד המרשימה כתקינה לבין העדר מימוש בפעול לא בשל סיבה ברורה כדוגמת מחלה, מעבר דירה, טראומה, מנת משכל נמוכה, קשיים חושיים, רגשיים וכו.. שניתן בשלם לתלות את חוסר ההצלחה. האבחון הדידקטי נועד למפות כישורים וכשלים ביכולות הלימודיות ולזהות ליקויי למידה ומוקדים הדורשים חיזוק וטיפול. מטרת האבחון להאיר את מוקדי הכוח שלו, להסביר את הכשל וליצור תוכנית עבודה המותאמת לצרכיו, קשייו ויכולותיו.
האבחון הוא עפ"ר הצעד הראשון והכדאי בשרשרת צעדים אותם יעשה הילד והוריו באם יש קשיים/לקויות למידה המפריעות לתהליך למידה להתרחש באופן ספונטאני.
במידה ויש חשד לבעיה רגשית מורכבת, צורך לברר את מנת המשכל, מחשבה על העברה למסגרת חינוך מיוחד מומלץ לשלב גם אבחון פסיכולוגי. המיזם: "קריאת כיוון" נועד לסייע להורים לערוך אבחנה מבדלת ראשונית ולנהל ולממש את תהליכי האבחון והטיפול.
תודה על ההזדמנות למקד. האבחונים הנערכים בקליניקת: "קריאת כיוון" הם אבחוני מוכנות לכתה א', אבחונים דידקטיים נרחבים ומבדקי קשב וריכוז ממוחשבים {MOXO}. בנוסף, מתקיימות אצלי קבוצות אמהות להעצמה, הנחיה ומודעות. המיזם קריאת כיוון משלב בין הדברים ומהווה מעין חדר מיון ראשוני ובכך חוסך להורים ולילד זמן, מאמץ וכסף ומשאיר אותם פנויים לטיפול ולקידום האמיתיים במקום למלא קלסרים באבחונים שאת רובם אינם יכולים לקרוא ולהפיק מהם תועלת.
אני מודה לכם על השאלה, מבינה את הצורך בברור מעמיק ושמחה על ההזדמנות להרחיב אודות המיזם "קריאת כיוון".
לפני קביעת פגישה עם ההורים / הצוות החינוכי אני שולחת טפסים לכול המטפלים בילד/ה {כולל בחורות סמינר, בחורי ישיבה ומבוגרים הבאים לטיפול}. את הטפסים יש למלא ולשלוח אלי לפני הפגישה! גם שיחות טלפניות עם הצוות, בנוסף לשאלונים, מתבצעים לפני הפגישה ולעיתים גם לאחריה. כך הפגישה מתחילה ממקום אחר. ברור, שאני לא מאבחנת בשעה!!! מטרת הפגישה היא לא אבחון [אבחון דידקטי, לשם השוואה לוקח שעות ארוכות ומתבצע במשך 2-3 פגישות, ביניהן יש שעות עיבוד וכתיבה ארוכות }. מטרת הפגישה היא כשמה :"קריאת כיוון- תכנון, מיצוי וניהול תהליכי טיפול ואבחון". התבוננות ולמידת העבר מתוך כל האבחונים, טיפולים, סיכומים ושאלונים שיש. יצירת השערה, הכללה ומחשבה אודות הקשיים. ובעיקר, יציאה לדרך חדשה, תכליתית, ממצה ומותאמת למטופל וסביבתו. יש גם ליווי באמצעות הדוא"ל / טלפון וב"ה פירות מתוקים כבר ממלאים בנחת!
שאלה מצוינת המובילה להסבר על מהות המבדק. המבדק הינו ממוחשב ואובייקטיבי וזוהי מעלתו הגדולה, [על מעלותיו הנוספות תוכלו לקרוא במאמר מפורט ומקיף באתר זה] אך הוא לא מסביר מדוע הילד מתפקד כך או אחרת. הוא מראה את ה"איך", את התמונה של ארבעת תחומי הקשב {קשב, תזמון, אימפולסיביות והיפר אקטיביות} אך בלי להיכנס ל"מדוע".
לצורך הדוגמא, ילד עייף, רעב או מוסח ספציפית בשל גירוי משמעותי יראה פרופיל בעייתי באחד מתחומי הקשב, אך הסיבה, לא תתגלה וכמובן לא תהיה על רקע נוירולוגי וכך הטיפול יכשל....
דוגמאות אלו קורות למכביר, בשבוע שעבר הגיע ילד חיידר פקח וערני , בן אחת עשרה, ש"אובחן" ע"י מי מקרוביו כבעל הפרעת קשב וריכוז. אותו נער מודע ואמיתי הסביר לי מדוע בדיוק עושה בעיות בבית ובכיתה. את הדינמיקה המשפחתית הוא תאר לפרוטרוט ואף את התפקידים הלא מודעים הוא צבע בצבעים כנים ומלאי מודעות ורגישות. את כל המידע הקריטי הזה, שאומת באמצעות ראיונות ושאלונים מקצועיים, ע"י ההורים והמחנכים, לא ניתן היה לגלות רק באמצעות המבדק. תוכנית ההתערבות תוכננה איתו, עם הוריו ועם הצוות החינוכי והיא לא כללה פניה לנוירולוג!